"רגש עולה בדמיון נולדת אחת למיליון …." פרק 2:

נכנסתי למיטה ופתאום שמעתי צרחה מהחדר ליד קמתי מהר ורצתי לראות מה קורה וראיתי איזה מישהו מרביץ לאיזה ילד ובת לידם צורחת בהיסטריה שמישהו יפריד ביניהם.
עמדתי במרכז החדר התחלתי לשיר לצרוח ומה לא, שניי הילדים הפסיקו ללכת מכות והסתכלו עליי במבט לא מבין
"מה צריך לעשות במדינה הזאת בשביל שילדים יפסיקו ללכת מכות וייתנו לי לישון " אמרתי ויצאתי לכיוון החדר שלי
התיישבתי על המיטה והבנתי שאני כבר לא יחזור לישון לקחתי את הפלאפון ונכנסתי קצת לפייסבוק.
"מעיין ירושלמי, מעיין ירושלמי לחדר המנהלת" שמעתי בכריזה אחרי חמש דקות
שמתי גופייה שחורה סקיני כחול כהה וכפכפים והלכתי למנהלת
הדלת הייתה פתוחה אז נכנסתי,
"למה קראת לי?" שאלתי אותה וניסיתי להיות נחמדה למרות שרציתי כבר לעוף משם …
ראיתי שליידי יושב ילד הוא היה לי מוכר אהה הוא היה הילד שהרביץ מקודם לאיזה מישהו
"תכירי זה ערן ומכיוון שאת החדשה היחידה השנה כאן בפנימייה וכל השאר הוי פה בשנים קודמות אז הוא יעשה לך סיבוב בפנימייה ויעזור לך להשתלב בגלל שמחר מתחילים הלימודים לא כדי לכם לפספס את היום הראשון אז קחו חד פעמי את יום שני כדי לעשות סיבוב בפנימייה."
אחרי שהיא גמרה לדבר איתנו ואחרי כל מה שקרה היה כבר שבע וחצי ופספסתי את החדר אוכל
"בואי" פתאום אמר ערן והוציא אותי מהמחשבות
הלכתי אחריו לכיוון החדר אוכל
"אבל החדר אוכל כבר נסגר" אמרתי לו והוא רק חייך והמשיך ללכת
נכנסו לחדר אוכל והוא היה ריק מילדים רק אני וערן
"אולגה חיים שלי בא לך להכין לנו לאכול למה היינו אצל המנהלת ולא הספקנו להגיע לאוכל" הוא אמר לה
"בטח, חמש דקות זה מוכן בנתיים לכו לשבת" היא אמרה בחיוך היא נראת ממש נחמדה.
הלכנו לאחד השולחנות והתיישבנו
"תגידי את לא זאת שהתחילה לשיר בזמן שהרבצתי למישהו?" פתאום אמר ערן
"כן, מה אתה רוצה הילדה שעמדה לידכם עם הצרחות שלה העירה אותי יום שבת תנו לישון" אמרתי
"ואמממ….. למה הרבצתה לו?" מיד הוספתי וקצת פחדתי שאולי הוא יתעצבן
"הילד שהרבצתי לו הוא היה חבר של בת דודה שלי שהיא גם בפנימייה היא זאת שעמדה ליידינו וצרחה והוא בגד מה אז הלכתי לפרק לו תצורה ובגלל זה קבלתי עונש ובגלל זה אני צריך "לעזור לך להשתלב" "הוא אמר
בדיוק אולגה הביאה לנו לאכול
"אהה … ועזוב אתה לא באמת צריך להיות איתי אני פשוט יגיד למנהלת שעשיתה לי את הסיור וזהו" אמרתי לו
"לעע עזבי נירא לי יהיה לנו כיף ביחד" הוא אמר ואכל כמו חזיר
"חחחחח איזה שמן לאיפה כל האוכל נכנס ??" שאלתי אותו בצחוק ובאמת שהוא היה חתיך
"מה את חושבת בשביל להיות כזה חתיך צריך לאכול" הוא אמר בגאווה ועשה שרירים בידיים
גמרנו לאכול והיה כבר שמונה וחצי
"טוב אני צריך ללכת תשמרי על קשר אאהה ??" הוא אמר וקרץ לי
"נחשוב עלייך" אמרתי לו, הסתובבתי והלכתי לחדר שלי.
התארגנתי לשינה סתם הייתי עייפה מכל היום הזה והחלטתי ללכת לישון מוקדם ובשבילי שמונה וחצי זה ממש מוקדם.
נכנסתי למיטה ושקעתי במחשבות על זה שאני כועסת על ההורים שלי שהם שלחו אותי לפה, ואולי בעצם על זה שהמקום הזה לא כזה נורא טוב מחר יום חדש אמרתי לעצמי ועצמתי עיניים.

-למחרת בבוקר-
"כוסעמק מי שם מוזיקה בשבע וחצי בבוקר ?!" צעקתי
הסתכלתי מסביבי וראיתי את …….