"רגש עולה בדמיון נולדת אחת למיליון …." פרק 15:

עזבתי אותן והתקדמתי לחדר כדי לקחת את המזוודה ..
"איפה אתה יזין ?" שמעתי קול הסתובבתי וראיתי את נתנאל
"איפה אני? איפה אתה הייתה כל היום?" שאלתי
"מה לעשות צריך להשלים שעות שינה"הוא אמר
"יאללה צריך כבר ללכת לאוטובוסים" אמרתי ולקחנו את המזוודות

נקודת מבט מעיין –
עלינו על האוטובוס נוגה ישבה ליד ערן דניאל ישב ליד משי, ואני ליד נתי.
"מה קורה?" שאלתי שהתיישבתי
"ברוך השם, מה איתך?" הוא שאל
"הכל טוב" אמרתי שמתי אזניות ונרדמתי
"יאללה יא דובה קומי" שמעתי את הקול של נתנאל
"מה? מי דובה??" אמרתי חצי ישנה
"בואי יורדים לאכול" הוא אמר וירד מהאוטובוס.
הסתכלתי מסביבי והיינו בתחנת דלק ראיתי את נוגה וערן כבר יושבים ואוכלים שמניים… .
קניתי לי קולה ובורקס והלכתי לשבת לידם.
"ישמנים לא יכולתם לחכות לי ??" שאלתי
"מה לעשות ערן היה רעב ושערן רעב זה מסוכן" אמרה נוגה
"ששוש" אמר ערן
"אל תושישש אותי" אמרה נוגה
"סתמו שתיכם!!" איזה ילדים חופרים !!
"כולם לחזור לאוטובוסים !!" שמעתי את המורה הצווחנית שלי צועקת
עליתי על האוטובוס והתקדמתי למקום שלי נתנאל כבר ישב,התיישבתי לידו.

נקודת מבט נתנאל –
עליתי על האוטובוס והתיישבתי אחרי כמה דקות מעיין באה.
מה ישלה זאת לא מדברת איתי?!
"תקשיב" מעיין אמרה אחרי כמה דקות
"אה?" שאלתי כמו איזה דבע
"אני לא יודעת מה איתך.." היא התחילה להגיד. מה באה זאת אני לא טוב בשיחות שתגיד דוגרי מה היא רוצה
"מה איתי?" שאלתי
"נו אל תהיה דבע אני לא חושבת שזה ילך בנינו" היא אמרה תודה לאל איזה הקלה
כאילו היא סבבה אבל כבר אמרתי שחברה לא באה בטוב ?
"יופי שמח שסגרנו את הנושא הזה" אמרתי
"אז ידידים?" היא שאלה
"ידידים" אמרתי והיא חיבקה אותי …

נקודת מבט מעיין –
יופי אני שמחה שסגרתי את הפינה עם נתנאל כי אני לא רוצה לאבד אותו בתור ידיד ..
מעניין מה עם רון ? איזה באסה שאני תקועה בפנימייה ואני לא יכולה להפגש איתו מתי שבא לי !!
תמיד היינו שכנים והייתי אצלו כמו בת בית והוא אצלי :(
שמתי אזניות ונרדמתי עם כל המחשבות …

"ילדים לרדת הגענו" שמעתי את המורה צועקת
ירדנו כולם מהאוטובוס
"יאא הולך להיות מושלם !!" צרחה נוגה אני מתחילה להתייאש ממנה -__- סתם חיימשלי היא♥
איזה פיצול אישיות יצא לי עכשיו O.o
"טוב ילדים היום אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים ומחר יתחילו הפעילויות, בלי שטויות !!" אמר המנהל
נכנסנו למלון ואני בחדר עם נוגה ומשי.
"אני במיטה הזאת!!" צרחה נוגה והתחילה לקפוץ על אחת המיטות
"אתם באות לבריכה??" נכנסו דניאל נתי וערן
"ייאא גם אנחנו רוצים!!" צעקו שלושתם והתחילו קפוץ עם נוגה
"עכשיו אני מבינה למה אתם מסתדרים אתם מתנהגים כמו בני חמש!!" אמרתי להם
"טוב על מה אני מדברת ?! באלי גם !!!" צעקתי ואני ומשי התחלנו לקפוץ איתם
"אחינו אמרו שאתם פה" אמרו כמה בנים ונכנסו לחדר
"כע באנו ליקרוא לבנות" צעק ערן
"מי אלה ?" לחשתי לדניאל
"סתם כמה ילדים שאיתנו בשכבה" ענה לי
"טוב אתם באות לברכה?" שאל נתי
"כן רדו אנחנו שמות בגד ים ובאות" אמרתי לו
הבנים ירדו ובנתיים שמנו בגדי ים,
אני שמתי בקיני סטרפלס תכלת, נוגה בקיני משולשים ומשי בגדים גיטרה כזה בצבע אדום מושלם.
וירדנו לברכה.
"סגור, סגור תפה שלא יכנס לך זבוב" אמרה נוגה לאחד הבני ממקודם שתקע בה את המבט
"תוריד תבט !" צעקו נתי וערן
נשכבתי על אחת ממיטות השיזוף ולידי נוגה ומשי.
"מה יפה כמוך עושה פה?" שמעתי קול הרמתי את הראש ו O.M.G זה היה ..