רגש מסוכן – פרק 2

לירון, החברה הכי טובה שלי עוד מימיי הצבא יצאנו לפאב השוכן בעיר. פאב מאוד צנוע, קטן מהמקומות שבודדים יוצאים לשם כדי לנקות את הראש.
ישבנו ושתינו כוס בירה בכיף וברוגע, נהנות מהמוזיקה המרגיעה שלא צרמה באוזניים.
"תקשיבי…אני לא מאמינה עדיין שאת גרה במרחק נגיעה ממני." לירון אמרה והביטה בי בחיוך מרוצה.
"כן…גם אני לא האמנתי שאני עוברת לכאן ועוד לידך." אמרתי ולגמתי מהבירה שלי, סורקת בעיניי את המקום.
"את זוכרת איך היינו אומרות שנגור ביחד, שלא ניפרד לרגע." היא אמרה ונראה היה כאילו נזכרה באותה התקופה המטורפת שעברנו ביחד.
גם לי זה העלה זכרונות יפים, שהייתי שמחה לחזור אליהם.
"כן…איזו תקופה זאת הייתה אה?אחת התקופות הטובות שהיו בחיי." אמרתי וחשק עז התעורר בי לחזור לתקופה הזאת.
"מה עם גבי?" שאלתי בהתעניינות, חודשים שלא התעדכנתי.
"אני כבר לא יודעת…הוא מרוחק בזמן האחרון." היא אמרה ופניה שידרו עייפות.
"תדברי איתו, תשאלי למה הוא מרוחק. את יודעת…זה חשוב לשתף אחד את השנייה ברגשות שלכם. אחרת שום דבר לא ישתנה." חוויתי נישואים כושלים, גירושים ממש רעים וקשים. אני לא רוצה שהיא תעבור את הגיהנום שעברתי.
"אני מפחדת לגלות שהוא בוגד בי." קולה היה סדוק, כל כך הזדהתי איתה, ידעת מה היא מרגישה.
הנחתי את ידי על ידה, הבטתי בה וחייכתי חיוך קטן.
"אל תדאגי, אני בטוחה שזאת סתם תקופה כזאת, גבי לא נראה אחד שבוגד. הוא אוהב אותך ואת הילדים אין לו סיבה לעשות את זה." היא חייכה חיוך רחב, התעודדה מעט ולגמה את מה שנשאר מהבירה.
"תודה, מה הייתי עושה בלעדייך?" היא שאלה בחיוך ושלחה לי נשיקה באוויר.
"הכל בשבילך ליר." אמרתי וחייכתי גם אני.
"מה איתך?אין איזה מישהו באופק?" היא שאלה והביטה בי במבט שובבי. גלגלתי את עיניי בחיוך.
"לא…אין לי כוח לזוגיות עכשיו. אני רוצה להקדיש את הזמן אך ורק לאלמה." הסברתי, הרמתי את הכוס בירה שלי וגיליתי שהיא ריקה. סימנתי עם ידי לברמן שיביא לי כוס בירה חדשה והוא הנהן בחיוך.
"אל תדברי שטויות, את יכולה להיות איתה וגם להיות בקשר." היא אמרה והביטה בעיניי.
"אל תוותרי על עצמך, את צעירה ויפה. מגיע לך גם זוגיות טובה." היא אמרה וגרמה לי לחייך. רק איתה אני יכולה לשבת ולחייך כל כך הרבה.
"תודה ליר, כשזה יבוא אז זה יבוא. אין לי לאן למהר." אני לא אשקר ואגיד שזה לא חסר לי, גבר שיהיה לצידי, להרגיש שוב נאהבת. אבל אני לא רוצה סתם זוגיות של סקס זמין ובדרך כלל הגברים שמתחילים איתי רוצים רק סקס.
או שפשוט הם לא הטעם שלי.
***
"בוקר טוב יפה שלי." בירכתי את אלמה ונשקתי על קוד קוד ראשה. היא החזירה לי חיבוק ונשיקה. כמה שאני אוהבת את הילדה הזאת.
"בוקר טוב אמא, תודה על הארוחת בוקר והנס." היא אמרה בחיוך והתיישבה על הכיסא.
"בכיף אהובתי, נו איך זה לקום בבית חדש?" שאלתי בתקווה שתהיה מרוצה.
"ממש כיף לי כאן, נוח לי יותר בבית הזה מאשר במודיעין…לא יודעת להסביר." ירדה לי אבן מהלב, היא באמת מרוצה.
"את לא מבינה כמה שאני שמחה שאת אוהבת, זה הכי חשוב לי." התיישבתי מולה, מביטה בה אוכלת.
היא כל כך יפה, שיער שחור חלק וגולש עד גבה התחתון, עיניים כחולות גדולות, אף קטן וסולד ושפתיים ורודות ומלאות. ילדה מושלמת. כולם אומרים שהיא ההעתק שלי כשהייתי בגילה.
"יום ראשון נלך להירשם לבית ספר." הזכרתי לה והיא הנהנה בהבנה.
"איך היה עם לירון אתמול?" היא שאלה בהתעניינות והביטה בעיניי.
"היה כיף, העברנו חוויות מהעבר." אמרתי ולגמתי מהכוס קפה שלי.
"וואי אמא, יש לנו כאן שכן, כזה חתיך. הוא ביקש סוכר בשביל אמא שלו כמעט הבאתי לו מלח מרוב שהיופי שלו סינוור אותי." צחקקתי קלות, היא כזאת מתוקה.
"מעניין מי זה, אבל בלי שטויות את יודעת." הזהרתי אותה והיא גלגלה בחיוך את עיניה.
"אני יודעת אמא, אני לא תמימה." היא אמרה את המשפט שתמיד אומרת. אבל בגיל הזה עושים הכל מעיוורון, לא משנה אם את תמימה או לא.
"יופי מלאכית שלי, רוצה עוד טוסט?" שאלתי כשראיתי שהצלחת שלה ריקה.
"לא תודה מאמא." היא אמרה וקמה לפנות את הכלים.
"בכיף, נלך לראות סרט?" שאלתי והיא הנהנה באושר ובחיוך מרוצה.
חייכתי לעברה בחזרה והתקדמתי לסלון, כדי לבחור לנו סרט טוב.
רוצה לנצל איתה כל רגע שאני יכולה, חשוב לי לצבור איתה רגעים ביחד, רגעים יפים. היא עברה המון טלטלות בגלל הגירושים שלי עם יניב, היא לקחה את זה קשה ואני רוצה שתשכח את כל הרע שעברה ותהיה רגועה כאן איתי, בבית הקטן והצנוע הזה.
שיהיה רותח מאהבה שאעניק לה בכל רגע נתון.

———-

אני יודעת שנהתחלה עדיין לא הכי מעניינת, אבל בהמשך יהיה הרבה יותר מעניין.
אוהבת המון ומעריכה בלי סוף!
אשמח לחוות דעת:)