רגשות של מוות – פרק 4

קראתי שהוא מחביא חבל מתחת לכרית והוא רוצה להתאבד היום !
רצתי לחדר במהירות ופתחתי את הדלת , ראיתי את סנייק מחזיק חבל ארוך וחום ,
רצתי אליו " מה אתה עושה "? שאלתי וזרקתי את החבל , נשענתי עליו , עם הידיים על החזה
ודמעות " אל תעשה את זה " אמרתי .
" איך ? איך ידעת "? הוא שאל מופתע
" אני מצאתי את היומן שלך וקראתי אני מצטערת " אמרתי .
" קראת לי ביומן "? שאל סנייק .
" כן " אמרתי בזמן שאני יושבת על המיטה שלו על הברכיים , ידיי שלובות על החזה שלו ודמעות
מציפות את עיניי " אל תעשה את זה " אמרתי .
" אני , אני חייב " הוא אמר .
" לא אתה לא חייב " אמרתי וחבקתי אותו , הוא חבק אותי ולא ניסה לזוז כמו תמיד .
" אני סובל " אמר סנייק .
" זה בגלל שאתה מעשן תפסיק , תפסיק לעשות את זה לעצמך " צרחתי שהתעורר מהעולם
ההזוי שלו .
"זה מה שעוזר לי בחיים , זה מה שמרגיע אותי " הוא אמר .
" לא אני יעזור לך , אמרתי לך כבר " !
" את לא תוכלי להיות איתי כול הזמן , את משתחררת השנה " !
" אז אני לא ישתחרר , אני ישאר עד שאתה תשתחרר " !
" רק את תעשי את זה " הוא אמר בזילזול , עזבתי אותו והתרחקתי קצת .
" אתה מזלזל בי "? שאלתי בקול פגוע .
" אני יודע איזה סוג את של בחורה , את רוצה שיחשבו שאתה ילדה טובה וישחררו אותך במהירות
ואת סתם מנסה לסכות באמונה שלי " אמר סנייק .
" על מה אתה מדבר ? אני פה כמו איש צוות אני כבר צריכה לחתום על השיחרור של ניילי , אני
פה חותמת על דברים שאומרים שהכול טוב עם הילדים והנערים , ואני יכולה לחתום גם על שיחרור
שלך " אמרתי .
" אז תחתמי " הוא אמר .
" אחרי מה שנסת לעשות ! אתה תשאר פה עוד זמן מה ואני נשארת גם לא משנה מה "! אמרתי ושלבתי את ידיי.
" את לא חייבת להשאר " אמר סנייק .
" אם אני לא מצליחה לעזור לך , אני ימצא אותך שוב בחדר הקשירה ואז אני לא יצליח לסבול זאת "
אמרתי לסנייק .
" אתה תעזוב את הגראס אם אני יבטיח לעזור לך "? שאלתי .
" כן " הוא אמר .
" יופי עכשיו אצל מי מהחברים שלך נמצא הגראס והמריחואנה "? שאלתי והוא הסתכל עלי מופתע .
" רגע ! חשבת שאני לא יודעת כלום ? ידעתי על זה עוד מאז שהגעת אני יודעת הכול עליך " משכתי את המילה האחרונה .
" את לא יודעת כלום עלי " אמר סנייק וסדר את שער השחור והקצוץ .
" אהה לא כריסטיאן "? שאלתי בחדות .
" מאיפה את יודעת את שמי "? הוא שאל ועיניו האדומות מהגראס עקבו אחרי .
" קראתי את התיק שלך , באמת "! אמרתי עם חיוך " אמרתי לך שאני כמו איש צוות " הוספתי .
" איך הם מאמינים בך את בול נערה בת שש עשרה , את נמצאת פה בגלל רצח " הוא אמר .
" אז אתה רומז שאתה לא מאמין לי ? אני כבר הודתי בטעות שלי , ברצח והישתנתי מאז שהייתי
בת ארבע עשרה , עברו שנתיים "! אמרתי והצבעתי על ראשי .
" לא ! אני מאמין לך " אמר סנייק לחוץ .
" אני ימשיך לקורא לך סנייק אל תדאג " אמרתי וסובבתי את ראשי לכיוון השני .
" איך ידעת שאני מעשן את שני הסוגים האלו דווקא "? שאל סנייק .
" אבא שלי היה מתעסק בסמים פעם אני יודעת הכול עליהם , אני יודעת טוב מאוד איזה צבע
עיניים מקבלים אחרי העישון ורואים עליך " אמרתי " ובגלל זה הבאתי לך טיפות , תשים אותם
והאדום יעלם לך " אמרתי והוצאתי מהכיס טיפות שקופות והגשתי לו .
" יש לך שבוע לעשן עד שאני מחליטה מה לעשות עם החברים לך ואיתך בנוגע לזה " אמרתי
" אהה ואל תספר להם בקשר לטיפות , לאנדון צריך לדעת שהם מעשנים גם " הוספתי .
" אבל לאנדון לא יודע שאני מעשן " אמר סנייק .
" לא הוא יודע " אמרתי בחיוך .
" איך "? הוא שאל .
" אתה חושב שלא מריחים ? בגלל זה אני נמצאת פה בשביל לעשות לך גמילה " אמרתי .
" אני מקווה שאת לא הולכת לספר על מה שקראת ביומן שלי" הוא אמר .
" לא אני לא הולכת לספר כי אני המשגיחה שלך עכשיו , בנתיים היומן נשאר אצלי במקום מסתור
שגילתי , אף אחד לא מכיר אותו אפילו לא לאנדון " אמרתי והתקרבתי אליו .
סנייק הגיש לי את טיפות העיניים , הרמתי את ראשו וטפטפתי את הטיפות לעיניו , הוא עצם אותם
והעברתי את עצבעותיי מתחת לעיניו לנקות את הטיפות , הוא פתח את עיניו והסתכל לעיניי , חייכתי
שצבע עיניו חזרו בחזרה לירוקות .
" למה את מחייכת "? הוא שאל עם חיוך .
" טוב לראות את צבע עינייך מאז שנה , שכול הזמן הן אדומות " אמרתי עם חיוך .
הוא צחק " עיניך כחולות שאפשר לשקוע בהם " אמר סנייק .
" תודה " אמרתי והעברתי את ידי בלחי שלו , הוא תפס את ידי ולא נתן לי למשוך אותה .
" תודה על העזרה שלך היילי " אמר סנייק .
" אין בעיה " אמרתי והשפלתי את ראשי .
" עכשיו תביא לי את החבל " אמרתי והוא הגיש לי אותו וישבתי עליו " זהו " אמרתי וחייכתי .
" אתה חייב להבטיח לי כמה דברים " אמרתי והוא הנהן .
" אחד : אתה מפסיק לעשן , שתיים : אתה מקשיב לכול מה שאני אומרת לך כדי לצאת ממצבים
שלאנדון חושד , שלוש : אל תצעק עלי יותר " אמרתי
" אני מבטיח לך היילי , אני מצטער " אמר סנייק .
" יופי " אמרתי וסנייק שחרר את ידיי , קמתי מהמיטה והלכתי לזרוק את החבל לאשפה , שחזרתי
ראיתי את סנייק שוכב על המיטה " סנייק "? שאלתי אותו וכדורים על המיטה .
" סנייק "! צעקתי והלכתי להביא לו לשתות , רציתי לחדר הקשירה ולקחתי מזרק שהחומר שלו מנקה כדורים , רציתי לחדר , הורדתי לסנייק את החולצה והזרקתי את החומר בבטן .
" נו " אמרתי וסנייק לה הגיב .
" תתעורר " אמרתי וניסתי לנערר אותו , ישבתי על המיטה , על הברכיים מסתכלת עליו ודמעות
יוצאות לי מהעיניים , זולגות במורד הלחי ונופלות על הלחי של סנייק " הבטחת לי " בכיתי .
" זה , זה לא החיים "! אמרתי ושמעתי את הנשימות של סנייק .
נשמתי לרווחה שהדמעות בעיניי זולגות " חשבתי שאני יצליח " אמר סנייק והתרומם , הגשתי
לו לשתות .
" יש לך מזל ענק ! שמצאתי אותך בזמן והכדורים לא הצליחו להשפיע " אמרתי .
" אני מצטער " אמר סנייק , שמתי את ידיי על לחייו " הבטחת לי " אמרתי .
" אני יודע , פשוט חשבתי שאני יצליח ולא יגרום לך לסבול " אמר סנייק , התקרבתי אל פניו והאף
שלי נגע כבר בשלו " הבטחות מקיימים " אמרתי .
" ואת חייבת להבטיח לי משהו " אמר סנייק .
" אם אתה תקיים אני יבטיח גם " אמרתי .
" בסדר , תבטיחי לי שתמיד תיהיה שלי " הוא אמר ושפתינו נפגשו , עדיין הרגשתי את הטעם של
הגראס והמריחואנה שלו , זה היה כול כך מהיר שסנייק תפס במותניי " סנייק "? שאלתי אותו
שהתנקנו .
" אני מבטיח " הוא אמר .
" גם אני " אמרתי והתנשקנו שוב .