רגשות של מוות – פרק 3
" אני מצטער חברה , אבל היילי זה עד שאני ימצא לסנייק משגיח " אמר לאנדון .
" איזה יופי ! עד שתמצא לו משגיח " אמרתי בציניות .
" היילי לומאס ! את עוד חייבת לי שנסת על זה שנסת לברוח "! צעק לאנדון .
" טוב בסדר " הסכמתי לצערי .
" תודה " אמר לאנדון " לכי לאסוף את הדברים שלך ותעברי אותם לחדר של סנייק " הוא הוסיף .
" אוף " נחרתי בבוז ויצאתי מחדר הקשירה " אהה ואז תבואי לשחרר את סנייק " הוא צעק לי
מחדר הקשירה " טוב " צעקתי והלכתי לחדר שלי .
הוצתי את המזוודות שלקחתי מהבית והתחלתי לאסוף את הבגדים שלי לתוך המזוודה .
" את משתחררת "? שאלה ויולט בהתלהבות .
" לא " אמרתי בעצב .
" אז לאן את הולכת "? היא שאלה בבלבול .
" אני עוברת לחדר של סנייק " אמרתי במהירות ובשקט
" מה "? הוא צעקה .
" סיפור ארוך , סנייק נסה לחתוך את עצמו ולאנדון בקש שאני יעבור לחדר של סנייק וישמור
עליו " אמרתי .
" טוב כנראה שנתעורר תמיד לצעקות , אתם רבים כבר שנה מאז שהוא הגיע " אמר ויולט .
" אני יודעת אבל אני לא יכולה לראות אותו קשור , חדר הקשירה זה כמו החדר שלי אני הרוב
נמצאת שם בגלל הבריחות " אמרתי …
" היילי אבל לא באמת היית רוצה שזה יהיה החדר שלך נכון "? שאלה ויולט .
" כמובן שלא אבל אני רגילה לראות את עצמי שם ולא בן אדם אחר " אמרתי .
" את יודעת שמתחילים לשחרר ילדים "? שאלה ויולט בהתרגשות .
" את מי משחררים "? שאלתי .
" את ניילי , מצאו לה פנימייה בלוס אנגלס " אמרה יולט , שלחו את ניילי לפה בגלל שההורים שלה
היו נרקומים ובקושי היו בבית איך ילדה בת שתיים עשרה תשרוד לבד ?
" ואת צריכה לחתום על זה שהיא כבר לא מנסה להתאבד כי את הכי קרובה פה לכולם , את סוג
של צוות " אמרה ויולט .
" אם הייתי סוג של צוות הייתי כבר משחררת את עצמי " אמרתי .
" טוב נתראה עוד כמה דקות " אמרתי ויצאתי מהחדר לכיוון חדר הקשירה .
" סנייק "? שאלתי שנכנסתי .
" מה את רוצה "? הוא שאל והשפיל את ראשו לרצפה .
" אתה מבין למה לאנדון בקש את זה "? שאלתי .
" אני לא צריך את ההשגחה שלך " אמר סנייק .
" בסדר אבל אני עדיין עוברת לחדר שלך " אמרתי .
" תגידי ! את שונאת אותי מאז שבאתי מה קרה שאת פתאום נחמדה אלי "? שאל סנייק .
" ברגע שאני מוצאת מישהו בחדר הקשירה לא משנה מי אפילו אם רוז הייתה בחדר הקשירה
הייתי נחמד אליה אבל היא עזבה כבר " אמרתי , רוז זאת הייתה ילדה שמאיימת על כולם חוץ ממני
עד שהתערבתי ואז שחררו אותה כי היא בכתה להורים המליינים שלה והם שלמו הרבה מאוד כסף
ואז היא השתחררה .
" ואוו מקרה קשה " אמר סנייק .
הלכתי ופתחתי את הקשרים ברגלי שלו וניסתי ליצב אותם על המיטה , אם שוכבים יותר מידי אז
השרירים נתפסים , ואז שחררתי את הידיים שלו , סנייק ירד מהמיטה והתנדנד מצד לצד ,
ואז הוא התקדם לעברי ובא ליפול עלי , שמתי את ידיי על החזה שלו הוא לא יפול והוא שם את ידיו
מאחורי צווארי " תעמוד כבר ימסומם " אמרתי והוא ניסה לעמוד על רגליו .
" יופי באמת " אמרתי בציניות והובלתי אותו לחדר שלו ונפל על המיטה , הלכתי לחדר הקשירה
ולקחתי את המזוודות והבאתי אותם לחדר של סנייק , התחלתי לעשות חיפושים בחדר שלו לבדוק
בעזרת מה הוא עשה את החתכים ומצאתי אולר , שמתי אותו בתוך שקית ואז ליד האולר מצאתי יומן של סנייק , הסתכלתי בצדדים ולקחתי את היומן ורצתי ללאנדון והגשתי לו את השקית עם האולר .
" תודה היילי " אמר לאנדון והנהנתי , רצתי לחדר הקשירה שאף אחד לא נמצא שם ופתחתי את היומן של סנייק וישר ראיתי כתובת " ניסיון המוות הבא " ! הסתכלתי על הכותרת עמומה
תגובות (0)