רגשות של מוות – פרק 2 ( עזבו את הסיפור , אני מפסיקה לכתוב )!
ישבתי במסדרון ושמעתי את הצרחות של לאנדון על סנייק , ראיתי את ניליי באה אלי .
" הכול בסדר "? שאלתי אותה מחייכת .
" כן הכול הסתדר , מכניסים את סנייק לחדר קשירה ורוצים שתשגיחי עליו " אמר ניליי ורצה אל
החדר שלה , קמתי במהירות מן ברצפה והלכתי לחדר הקשירה שכבר קשרו את סנייק .
" היילי אני צריך שתשגיחי עליו כמה דקות שאני הולך לבדוק את החדר שלו " בקש לאנדון .
" בסדר " אמרתי עמדתי מול המיטה שסנייק שכב קשור עליה .
סנייק נאבק בחוזקה בחבלים שקשרו אותו " אתה לא תצליח " אמרתי .
הוא שתק וניסה למשוך את החבלים יותר חזק " למה הוא הלך לחפש בחדר שלך ? מה הוא
בדיוק מחפש "? שאלתי .
" בטעות נפלת לי שעשנתי גראס " אמר סנייק .
צחקתי " אבל אתה חייב לי תודה " אמרתי .
" למה "? הוא שאל עצבני וכועס .
" שהלכת להגיד ללאנדון , זרקתי את כול הגראס לאשפה ורססתי את החדר ובבשמים ככה שלא
יסריח " אמרתי .
" אף אחד לא בקש את העזרה שלך " הוא גער בי .
" בלעדיי כבר היו שולחים אותך לכלא על סמים , מעכשיו מצידי שתחנק , אני הולכת להביא את
כול הגראס מהאשפה לאנדון יראה " איימתי עליו והלכתי לכיוון הדלת אבל אז לאנדון פתח אותה .
" למזלך בחור צעיר לא מצאנו כלום בחדר שלך אבל יש שם ריח חזק של בושם מה עשית שם "?
שאל לאנדון והרים גבה לכיווני , הסתכלתי על לאנדון ועל סנייק .
" בחיים שאני לא יתקרב לסנייק " צרחתי והצבעתי עליו .
" אני מעדיף להיות בכלא מאשר להיות איתה " צעק סנייק .
" אז לאנדון מה לעשות עכשיו "? שאלתי ושלבתי ידיים .
" אני צריך עזרה במטבח , תוכלי לעזור לי "? שאל לאנדון .
" כמובן " אמרתי וחזקתי את הקשרים של סנייק "כלבה " הוא אמר " זה מה שיש " אמרתי והלכתי
להביא מזרק עם חומר הרדמה , בשביל סנייק והגשתי אותו ללאנדון והוא הזריק לסנייק שילך לישון .
" אהה היילי כמעט שככתי , אני לא בטוח אבל חמישים אחוזים שאת משתחררת השנה לבית "
אמר לאנדון וחייך חיוך מאוזן לאוזן .
" אני לא רוצה לעזוב , טוב לי פה ! אני מרגישה פה כמו בבית "! אמרתי .
" טוב , אבל זה רק חמישים אחוזים אני לא בטוח " אמר לאנדון והלכנו למטבח .
" תכיני שניצלים " בקש לאנדון והדלקתי את הגז והתחלתי לטגן את השניצל .
" היליי כמה זמן ידעת על מה שסנייק עושה לניליי ועוד כמה בנות "? שאל לאנדון והתחלפתי איתו
וחתכתי ירקות בשביל סלט , לא עניתי לו .
" היילי אני רק צריך לדעת , כמה זמן הוא עושה את זה "? שאל לאנדון .
לקחתי נשימה לרווחה ובלעתי את רוקי " כמעט שנה , מאז שהוא הגיע לפה " אמרתי את זה
מהר אבל לא ממש מהר .
" אז למה לא אמרת כלום "? שאלה לנאדון .
הסתובבתי אליו " כי לא רציתי שיהיו לך בעיות על הראש עם סנייק , וגם אני לא רציתי למצוא את סנייק בחדר קשירה כמוני אני הרוב נמצאת שם וזה בגלל שאני מנסה לברוח " אמרתי .
" היילי את צריכה להבטיח לי שאני לא ימצא אותך השנה בחדר קשירה " בקש לאנדון .
" אני יעשה הכול בשבילך , אתה תמיד עוזר לי " אמרתי .
" אז את מבטיחה "? שאלה לאנדון והנהנתי " כן " אמרתי .
" טוב את משוחררת " אמר לאנדון , נגבתי את ידיי והלכתי לחדר הקשירה לראות את סנייק שלצערי
התעורר .
" מה באת "? הוא שאל והפנה את פניו לרצפה .
" באתי לשאול אם אתה צריך משהו " אמרתי והשפלתי את מבטי .
" אני לא צריך את העזרה שלך " אמר אמר .
" נכון , אבל במצב שאתה נמצא עכשיו חוששני שכן " אמרתי והצבעתי עליו שכול הגוף שלו קשור .
" את יכולה לבוא שנייה "? בקש סנייק והתקרבתי אליו " את יכולה לפתוח את הכפתורים שחולצה שלי זה חונק אותי " הוא בקש אבל סרבתי .
" אמרת שאת רוצה לעזור למי שנמצא בחדר הקשירה " אמר סנייק .
נגשתי אליו ופתחתי את החולצה שלו והורדתי אותה , כול הגוף שלו צלקות וחתכים , הוא עצם
את ענייו " ככה יותר טוב " אמר סנייק .
" סנייק נסת לחתוך את עצמך ? " שאלתי והתחלתי להתרחק לכיוון הדלת .
הוא ישר פקח את עיניו במהירות " לא אל תלכי ! " צעק סנייק .
" אני חייבת לספר ללאנדון " אמרתי .
" לא "! הוא גער בי .
" אני מצטערת אבל אני חייבת להציל אותך לפני שתצליח לעשות משהו " אמרתי ופתחתי את הדלת .
" לאנדון ! בוא דחוף "! צרחתי בכול הכוח שלי .
" מה קרה "? שמעתי אותו צועק ורץ אלי , לקחתי את היד שלו והבאתי אותו לסנייק .
" תראה "! צעקתי עליו והצבעתי על סנייק .
" סנייק מדוע עשית זאת "? שאל לאנדון .
סנייק שתק ולא ענה דבר " מאתה והלאה היילי שומרת עליך והיא גרה איתך באותו החדר ,
אתה צריך עזרה ואני ידאג לזה " אמר לאנדון .
" מה "? צרחנו ביחד .
תגובות (5)
אני אוהבת,מתה,חולה על הסיפור את ממשיכה אותו הם את לא רוצה למות :]
-אני יודת איפה את גרה-
חחח
לא נכון!!!!!!!
תמשיכי אותו!!!!
אני אוהבת אותו וגם אנג'ל (זה מעצבן כל פעם לקרוא את השם שלך מחדש, סורי) ושחר ונונו (ככה קוראים לך\לכם ? ) !!!
אל תפסיקי לכתוב !!!!
זה סיפור מהמם!!!
אל. תפסיקי. לכתוב.
מובן?!
תמשיכיי מהרר!!!
יש לך 3 קוראות (ואולי יותר, שלא מגיבות), וזה מספיק!!!! תמשיכיי!!
'בקשה…!!
לאא!!! אל תפסיקי לכתוב את הסיפור המהמם שלך!!!!!!
את ממשיכה!!!! נו….. בבקשה??
אני אהיה עצובה מאוד אם לא תמשיכי!!!!!
בבקשה?
את מאוד לא עקבית, את יודעת? זה חסר הגיון לחלוטין שאת כותבת שהיא אומרת ללאנדון שטוב לה שם ושניה אחרי זה אומרת שהיא כל הזמן מנסה לברוח. תחליטי, או שטוב לה שם, או שלא. בנוסף לזה יש לך שגיאות כתיב (מעתה והלאה. לא מאתה והלאה). וכל הקפיצות האלה משפה יומיומית לשפה גבוהה נשמעים די מגוכחים (כשלאנדון אומר "מדוע עשית זאת", למשל). וגם הפיסוק שלך לקוי מאוד. שימי לב ותתחילי לעבוד על הדברים האלה. ככה תאמיני לי שהרבה יותר אנשים יאהבו ויקראו את הסיפור שלך.
בהצלחה.
עאעאעאעאעאעאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעעאעאעאעאעא תמשיכי!!!!!!!!!