רגשות מבעד לעין.. פרק 4

מאורעי הפרק הקודם:
"טוב קוראים לי טום איך קוראים לך?"
" לי קוראים לינוי.." אמרתי.
ראיתי מאחוריו את ריק עם גבו עליי ושאוכל כריך..
"הוא יפחד את פחד חייו" חשבתי לעצמי..
"מה" אמר טום.
אופס אמרתי את זה בקול..
"כלום טוב ביי" אמרתי והתחלתי לרוץ בצעדים שקטים לכיוון ריק.
"ריק!" צעקתי לו באוזן. הוא התחיל לצעוק ואז התחלתי להתפקע מצחוק..
"זה לא מצחיק.." אמר
"זה דווקא כן" אמרתי
מישהו תופך בגבי וראיתי את

אנאבל מאיפה היא צאצא?
"אין לי כוח לסחוב את התיק שלך הוא כבד, מה שמת בו אבנים?"
" אין לי מושג אולי שמתי רק בשבילך.."
" באמת?"
"נראה לך?"
"אמ אוקי ו.." אנאבל אמרה אך הצלצול קטע את שיחתנו והכל אחת התפצלה לדרכה..
ואני הלכתי למנהל כדי לקבל את הציוד לשנה.
אך נתקלתי במישהו ונפלתי.. פעם שלישית גלידה..
"לא אכפת לי עם זה בת או בן אני נפלתי היום שלוש פעמים מי שזה לא יהיה אתה סלש את חייב סלש חייבת להביא לי גלידה"
וגיליתי מעליי את המורה למתמטיקה היא המורה שאני הכי שונאת.. היה לה מבט עצבני היא הסתכלה עלי והלכה לכיתתה..
התקדמתי עת עת וחיכיתי בחדר המזכירה..
שעברו כמה דקות ניגשתי למזכירה ואמרתי לה
"סליחה, אפשר לקבל את הציוד לכיתה יא'