רגשות מבעד לעין.. פרק 2

תהנוו :)

אבא צועק, מעיף את הרהוט בסלון, משתגע.
מתקרב לאימי ומרביץ לה בפעם הראשונה.
ואני מבוהלת לא יודעת מה לעשות, יושבת כמו אבן המוקפת באש החמה.
הוא מתקרב אלי, אני מתחילה לרעוד.
פוחדת כמו שלא פחדתי מעולם, ועוד מהאדם הקרוב אליי.
אבא.
הוא מתקרב ומרביץ.

מתעוררת מהחלום מתנשפת מהר.
הלב שלי פועם בעצומה רבה.
מרגישה את הפחד זורם בעורקים.

הולכת להתקלח להוריד את כל הפחד.
שיוצאת רואה כי השעה היא 7:00
עוד שעה.
אוכלת אוכל לוקחת את המפתח. 7:40

לובשת בגדים לוקחת שקית שוקו והולכת לא משנה מה יחשבו עליי, איך ישפטו אותי, כי אני עברתי דברים קשים, ועברתי אוותם אז כנראה שאוכל לעבור את המקרה הזה.

שנכנסת כולם מסתכלים אליי מוזר כאילו אני חייזר. אבל לא הם מסתכלים לילדה בעל שיער בלונד ועיינים כחולות.
עם ברד ביד. המסורת לשפוך אותו אל החדשים.
מכירה..

מיד זזתי הצידה ונשפך אל הרצפה והיא החליקה.
כולם התחילו לצחוק עלייה והיא הסתכלה עליי במבט רצחני ואמרה.
"לעולם, אבל לעולם לא משפילים עם אמבר"

ספורט להחליף בגדים..
עכשיו גם כן הם יקחו לי את הבגדים. אז שמתי בגדים אחרים בלוקר..
והחבאתי את הבגדים שלי בתיק.
ושיחקנו מחניים, לא היה לי כוח אז נפסלתי בכוונה.
ראיתי את אמבר הזאת וילדה עם עיניים ירוקות ושיער חום כהה.
היא בכלל לא הקשיבה לה היא השתעממה ממנה.
ושהן הסתכלו אליי הם צחקקו והילדה השנייה באה אליי ואמרה.
"היי, אני גל את לא מחליפה בגדים..?" שאלה וגיחכה בעיניה היה ניצוץ של שמחה וצחוק.
"אממ.. כן עכשיו" אז החלפתי לבגדים שלי ושיצאתי הם רצו להיקרע מצחוק אבל קרה ההפך.
הם פתחו את הפה שלהם כמו לא יודעת.

בהפסקה ילדה ניגשה אלי עם 2 בנים והיא אמרה"
"היי, אני אנאבל, זה אח שלי ריק וזה וויל אבל את יכולה לקרוא לו ג'ונסון איזה מגניב מה שעשית לאמבר ולגל האלה."
"כן, אה איך העמדת אותם במקום" אמר וויל.
"אהה… אוקי נכון אבל בואו לקפיטריה." אמר ריק.
"שמן.." סיננה אנאבל בשיניה.
גיחכתי.