רגשות דחוקים
להרבה זמן לא ידעתי מה לחשוב, אז פשוט לא חשבתי.
התעלמתי מדבר קיומה של האהבה.
היא לא התעניינה בי, ואני לא בה.
סתם ככה. היא הייתה שם ברקע, בתוך מה שכל האנשים לא מפסיקים לומר.
ועכשיו פתאום התעוררו בי רגשות רדומים, סתם מלצפות במשחקי כדורגל.
לראות את השחקנים מזיעים.
פתאום התעורר בתוכי משהו, ואני יכול לחשוב רק על זה.
אני פתאום רוצה לתפוס גבר כלשהו, הכי גברי שאפשר, ולנשק אותו בלהט.
רגשות שהיו דחוקים בי הרבה זמן, פתאום משתחררים לחופשי.
תגובות (5)
כן אבל למרות שאתה חוזר על עצמך אני אוהבת את זה…. אני מאד אוהבת רמנטיקה ואני גם מאד בעד גיי!! במיוחד הומואים רגישים…כמוך!
זה יפה… אז מה אם זה חוזר, אני נהנית מזה ואני חושבת שזה ממש חמוד ומקסים!
סבריאל – לא כל ההומואים רגישים. אני שונאת תגים כאלה. זה לא משנה אם הוא הומו או לא, הוא אדם שמעוניין באהבה, כמו כולנו. זה ממש לא משנה מה האופי שלא ובמי הוא מתעניין. אהבה לא ניתנת להגדרה.
לוקאס – כן, אתה קצת חוזר על עצמך – אבל מה זה משנה? אחת מן הסיבות שאנחנו אוהבים לכתוב היא שפיכת רגשות על הנייר. זה דבר מופלא ומדהים, שבני אדם לא תמיד מסוגלים לחיות בלעדיו. אני מציעה לך, אולי, לנסות לעשות את מה שאני עשיתי. קח שלושה עמודים, ותכתוב עליהם, באותו רגע, איפה אתה, מה אתה מרגיש, וכל מה שאתה חושב עליו באותה שנייה (פרסמתי סיפור אחד כזה אם אתה מעוניין… הוא נקרא "משימה ראשונה"). בהצלחה!
ממני, לין.
לין..מה הקשר? נראה לך שבגלל שאמרתי שאני אוהבת בחורים הומואים רגישים לא אומר שאני מתייגת, באמת לין תחשבי קצת…
היי לוקס לא הפכת לטייפ ואני אוהבת את הכתיבה שלך תמשיך לכתוב ממני בקי ♥
זה הכל במוח שלך…