רגע

זין על האושר שלי. אני לא רוצה שתמדוד לי אותו בכדורים. שתחייך. תחייך. תחייך ככה.
אני לא רוצה.
אני לא רוצה שתאומר לי לישון יותר, שתאומר לי שלדעתך אני יצור מופלא.
ויש לך את המשקפיים האלו שלך שמנצנצות את החלון עליי. ראית את החתולה השחורה שעברה שם?
אני אוהב חתולות. למה הם בורחות?
זין על האושר שלי. זין עלייך. אתה באמת בן אדם נחמד, למה גרמת לי לבכות?
ואני הולך ממך מתחת לעצים, הפלאפון בכף ידי, מראה לי את הדרך כי אני לא מכיר כאן כלום כלום כלום. כלום אני לא מכיר אי פעם. אף פעם. כלום.
ואני מגיע לתחנה בוהקת שמש ושואל אישה מסנוורת עם הקו הזה עבר. הקו שלי עבר.
והיא עונה לי בתנועות ידיים כי היא לא מבינה. ואני מראה לה את הפלאפון בכף ידי ומצביע.
היא מהנהנת 'דה דה'
אני לא מדבר רוסית אבל איכשהו אני כן. אני אומר לה תודה ברוסית ומאכזב אותה ברוסית כשאני מסביר לה שאני לא מדבר רוסית. היא מחייכת. מסבירה לי שעוד שתי דקות האוטובוס שלי בא. בא.
היא מחייכת. אני מחייך. זין על חיוכים.
אני פתאום אוהב אותה באופן קיצוני.
אני מחייך. מחייך. אל תבכה י'אדיוט.
האוטובוס בא מתוך הזהב המעוור של השמש ואני ואהובתי עולים. אני מודה לנהג (מחייך מחייך מחייך)
ומתרחק. ומתיישב. אני רואה גם את אהובתי מתיישבת מקדימה. זוהי הפעם האחרונה שאראה אותה.
זין על האושר שלי. אני עומד לבכות ומתעלם מווטצאפים ודמעות. שיעזבו.
זין עלייך עם חיוך חכם, עם דם ואמונות.
אני אאמין בפיות אם באלי, אני אאמין שאין אמונה. אני אסתום. זין זין זין.
תפסיקו לחייך. מטומטמים. אהובים שלי