"רבות הדרכים לאהוב אותך" – פרק שש עשרה

הטלפון צלצל, וצלצל, ושוב צלצל. לא עניתי. ידעתי מי זה, וכעסתי עליו. רתחתי עליו. רציתי לזרוק עליו נעל. שכבתי במיטה, בוהה בטלוויזיה אשר בכלל הייתה כבויה. מסך שחור.
הטלפון חדל לצלצל ולקחתי אותו בידי, בודקת הודעות.
גיא – \'מה יש לך? למה את לא עונה? אני דואג לך.\'
גיא – \'אני מצלצל אלייך מהבוקר, למה את לא עונה? מה קורה?\'
גיא – \'אני בדרך אלייך.\'
רטנתי בזעם וזרקתי את הטלפון שהיה כבר שבור על הרצפה. הוא נשבר עוד קצת, אך מה זה משנה בעצם?
עיניי התמלאו דמעות, הרגשתי נבגדת. למרות שבעצם אף פעם לא היינו ביחד, איך הוא יכול להמשיך ולהגיד לה שהוא אוהב אותה, בזמן שהוא אומר שהוא אוהב אותי ומתנשק אותי?
\"אליאנה?\" אמי נכנסה לחדרי, מביטה בטלפון הזרוק על הרצפה אז בעיניי המלאות דמעות.
\"כן, אמא?\" שאלתי, מוחה את דמעותיי בעזרת גב כף ידי הימנית.
\"גיא למטה.\" אמרה בשקט. היא הסתובבה והיה נראה כי היא מתכוונת לצאת מהחדר, אך היא הסתובבה לעברי שוב והתיישבה לצידי על המיטה.
\"מה קרה? את יודעת שאת יכולה לדבר איתי על הכול.\" חייכה, ידה מלטפת את שיערי.
\"זה… זה כלום.\" חייכתי חיוך מאולץ. אני לא יכולה לספר לה על כל מה שהתרחש ביני לבין גיא, היא הרי יודעת על מיקה.
\"אוקיי. בכל מקרה, אני חושבת שכדאי שתרדי למטה, לדבר איתו. הוא… הוא לא נראה טוב.\" אמרה בשקט. הנהנתי וקמתי מהמיטה. עבר כבר שבוע מאז ששמעתי אותם בטלפון, ואני וגיא היינו חייבים לדבר ולהבהיר שאנחנו חייבים להפסיק להפגש. אני לא יודעת בכלל אם אצליח להביט לו בעיניים אחריי מה ששמעתי.
ירדתי לסלון באיטיות. ואז ראיתי אותו. הוא עמד לצד דלת הכניסה, עיניו אדומות ושקיי שינה מתחתיהן. הוא באמת היה נראה רע. אולי עייף, אולי כועס, ואולי אפילו עצוב.
\"היי.\" נעמדתי מולו.
\"אליאנה…\" הוא אמר בשקט וחיבק אותי אליו. הייתי נראת לצידו כל כך קטנה…
\"מה…מה עשיתי? למה את בורחת ממני?\" הוא אמר בקול רועד, ראשו קבור בשיערי.
\"זה לא המקום לדבר בו.\" אמרתי בשקט, משתחררת מחיבוקו.
\"צודקת.\" הנהן.
\"בואי.\" אמר. שנינו יצאנו מהבית והתחלנו הולכים אל עבר רכבו של גיא.
~
פרק 16 – לא אותה אחת

\"כנסי.\" גיא אמר ופתח את דלת הבית שלו ושל מיקה.
לא רציתי להכנס. ידעתי שאני אתחיל לבכות ברגע בו אני אכנס לבית. הרי… כאן הם עושים את זה. עושים אהבה.
נכנסתי בהיסוס, מתיישבת על הספה. גיא התיישב לצידי, מביט בי.
\"אני לא מעוניינת להיות איתך יותר בקשר.\" אמרתי בשקט, מבטי נעוץ ברצפה.
\"ל…למה?\" הוא שאל בקול שבור.
\"אני… אני שמעתי אתכם. הטלפון שלך צלצל אליי בזמן ששכבתם ושמעתי אתכם.\" נשכתי את שפתי התחתונה, נאבקת בדמעות שכמעט ופרצו את הסכר.
\"אליאנה-\"
\"צעקת לה שאתה אוהב אותה.\" קטעתי אותו. כאן הדמעות החלו לזלוג אט אט במורד לחיי.
\"אליאנה-\\\"
\"אני לא מעוניינת לדבר איתך יותר, גיא. אני איתך סיימתי.\" קמתי מהספה והתחלתי מתקדמת אל הדלת ניסיתי לפתוח אותה, אך היא הייתה נעולה.
\"את לא הולכת לשום מקום.\" שמעתי את גיא מאחוריי.
\"תן לי ללכת, גיא.\" אמרתי בשקט, מנסה להתרחק ממנו, אך ידו תפסה את זרועי ואחזה בה בחוזקה.
\"אמרתי שאת לא הולכת לשום מקום.\" אמר. הבטתי בפניו. הן היו מאיימות. אני חייבת להודות, פחדתי. לא רציתי להשאר.
\"תן לי ללכת!\" צעקתי, מנסה לברוח, אך אין לאן.
הוא התחיל לנשק אותי בכוח, ידיו מורידות את חולצתי.
\"דיי! תפסיק!\" צרחתי, בכיתי. מה הוא עושה לעזעזאל? מה נכנס בו?!
הוא הוריד את מכנסיי והשכיב אותי על המיטה.
מאותו היום, כבר לא הייתי אותה האחת.