קשיים תמיד עוברים! הנשיקה

הוא ניכנס למיטבח ונישען על הדלת וחייך ״מישהי התחילה להיות נחמדה?״
גיחחתי ״אני הייתי מגעילה אלייך לא כי לא אהבתי אותך אלא כי חשבתי שכל מה שאתה אומר זה שקר … כי כולם משקרים לי .״
הוא כיווץ גבות הן כימעט היו ביחד 0_ם ״למה את חושבת שכולם משקרים לך?״ הפכתי את השניצל במחבט רציתי כל כך ליפרוק את כל מה שיש לי ביפנים ,שאני לא מצליחה להוריד במישקל והמישקל שלי גודל כל יום ואני לא יכולה לעצור את זה כי קשה לי… שהבנות בכיתה שלי סתם צבועות אליי כי לא נעים להן להגיד לי לעוף… שאני חייבת כל יום לילבוש מסכה שמחה כדי שלא ישימו לב כמה אני שבורה מבפנים מכל ההצקות מכל הצחוקים עליי מכל העלבות… שאני חייבת להיות מישהו אחר כי ׳אני׳ לא מספיקה…
אבל בסוף החלטתי לעשות את הדבר הנכון …לישתוק!
״סתם אני … אממ ״ לא סיימתי את המישפט כי לא ידעתי איך לענות לו ולצאת מזה ואז הרחתי שרוף…״שיט השניצל שלי!!״ סגרתי מהר את הגז והוא ישר רץ לעבר הכריים ואני שמתי את שני הצורות השחורות שאמורות להיות שניצל על צלחת גדולה שמתי אותה ביני לבינו והיסתכלנו בעצב עליהם… ״טוב כניראה שניצטרך להכין חדש !״ הוא אמר וחייך ״חחח כן כניראה״ אמרתי לו וצחקתי .
הוא שם את הפסטה בתוך המים הרותחים ושם במחבט שוב קצת שמן ושם שני שניצלים שהיו אפילו גדולים יותר מהקודמים! הוא לקח מכסה וכיסה את המחבט…
ואז הסיט את מבטו מהשניצלים והיסתכל עליי, הוא היה כל כך יפה עניו היו כל כך יפות הן היו ירוקות עם נגיעות של תכלת והן היו כל כך מושכות שפשוט נמסתי והפנים שלו פניי מלאך הן היו כל כך עדינות אך גם הקרינו ביטחון הוא היה פשוט מושלם! הרגשתי כל כך מכוערת ליידו שאני לא מתאימה לו שאני לא מספיק יפה בשביל להיות בקירבתו אז הסטתי את מבטי והיסתכלתי לכיוון השניצלים אז הוא עם ידו הרכה כל כך,בעדינות הפנה את ראשי כדי להיסתכל עליו ״למה את תמיד מסיטה מבט?״
הוא היסתכל עליי ברצינות מנסה להבין אותי … ״כי…כי אני לא בישבילך״ והורדתי את מבטי לריצפה ״ את בטוחה? כי אם לא היית בשבילי לי אני בטוח שלא היה לי אכפת שתישארי ברחוב חצי ערומה ואני בטוח מאה אחוז שלא הייתי מסכים שתילבשי את החולצה האהובה עליי ותיהיי אצלי בבית בתחתונים״
גיחחתי ״השניצלים״ אמרתי לו והוא הפנה את המבט וישר סגר את. האש ושם אותם על הצלחת ״ אני אפילו לא יודעת את השם שלך!״ הוא צחק ״אני עידן אבל אני יודע מה השם שלך ״ גיחחתי ״נו אז איך קוראים לי ?״ הוא היתקרב הוא היה כל כך קרוב אליי שהרחתי את הריח של נשימותיו…
״קוראים לך שיר-אל״ הוא אמר את זה בצורה כל כך חושנית!^_^
״צודק״ אמרתי בחיוך כניראה הלחיים שלי היו כל כך אדומות אז האדמתי עוד יותר מהמחשבה איך שאני ניראת! היתרחקתי והוצאתי את הפסטה מהמים ושמתי את הפסטה בצלחת הגדולה לייד השניצלים ושמתי את הצלחת על השולחן שהיה במיטבח ,קטן ועגול ועידן לקח סכום ושם אותם במסודר.
התחלתי לאכול כמו מטורפת אני טחנתי את כל מה שהיה על הצלחת חוץ מהשניצל של עידן ועידן אפילו לא התחיל לאכול הוא רק היסתכל עליי אוכלת ורק כשהייתי בחתיכה האחרונה של הניצל שמתי לב לזה ״דיי להיסתכל עליי אני לא סרט חח״
הוא גיחח ״נרון את לא סרט את … משהו מיוחד יותר״ וחייך אליי חיוך מקסים לא ידעתי איך להגיב אז חייכתי ואכלתי את החתיכה האחרונה .
הוא היסתכל עליי כשאני קמתי לפנות את הצלחת שלי הייתי עם הגב אליו , ואז כשהתחלתי לישטוף את הכלים הרגשתי ידיים על המותניים והוא לחש לי באוזן וגרם לי לצמרמורת ״אני חייב לנסות משהו״ והוא סובב אותי והפנים שלי היו בערך מול הפנים שלו (בערך כי הוא היה יותר גבוהה) ״מה אתה רוצה לנסות?״ הוא חייך ״את זה״ והוא נישק אותי .