קשורה לארבעת הפינות

אני יוצא מהמעלית, יום ארוך עבר עליי. כל מה שאני רוצה לעשות זה לשכב במיטה ולישון. אני מוציא את המפתחות מהתיק, קליק. הדלת נפתחת.

"אני בבית"

אין תגובה.

"מישהו בבית"?

אין תגובה. 

מוזר, איפה אריאל? היא אמורה להיות בבית.

היא לא במטבח, היא לא בשירותים, לא בסלון.

הדלת של החדר שינה פתוחה. בינגו. למה אני לא מופתע? בטוח שעמם לה כל היום, אז היא החליטה לעשות לי הפתעה.

אני נכנס לחדר, אני רואה אותה שוכבת שם,  כאילו מוכנה בשבילי.

היא שוכבת עירומה. הידיים שלה קשורות, הרגליים שלה קשורות. יש לה כיסוי עיניים, אטמי אוזניים, ותחתונים בפה.

אני מופתע, איך היא הגיעה למצב הזה? היא בטוח לא תצליח לעשות את זה בעצמה, הזונה הקטנה. לא משנה, זה עיניין לאחר כך.

אני נכנס לחדר, מלטף אותה, נוגע בה. הוא באמת אזוקה טוב. היא לא תצא מזה לבד.

אני שם לב לפתק שלא ראיתי קודם, שוכב לו על החזה שלה.

"אדוני היקר, היום אני שלך. תעשה בי כרצונך"

אני מרגיש כמה היא מתרגשת, עורה כעור ברווז, התזוזות הקטנות שמראות לי שהיא בהכרה, ויודעת שאני נוגע בה.

אני לא אשחק במשחק שלה. אני מלטף אותה, מעביר את ידיי על בטנה, נוגע אך לא נוגע בחזה.

ואני יוצא מהחדר. אם היא רוצה שנעשה מה שאני רוצה, שהיא תסבול מזה מעט. היא בטח שוכבת שם, לא מבינה מה קורה. חמה יותר מאי פעם. מתה לקרוא לי שאבוא, שאגע בה, שאתן לה את הסיפוק שהיא רוצה. אבל אני לא משחק לידיים שלה. היא רוצה להיות שפחה, שתתמודד עם מה שהאדון שלה רוצה.

אחרי שאני כמה דקות בחוץ, מרגיש שחבל כבר עליה. זה בטח מרגיש כמו שנים.

אני נכנס לחדר שוב, והיא שוכבת שם, באותו מצב כמו קודם. לא רואה, לא שומעת, לא יכולה לזוז. אני נותן לה כאפה. אני מרגיש את הבהלה שהיה לה בזמן שהיד שלי פגשה את הלחי. היא לא ראתה את זה מגיע.

אבל אין תגובה, אין התנגדות.

אני מלטף לה את החזה, נוגע בפטמות אך לא נותן להן התייחסות. אני יודע כמה היא אוהבת שאני משחק לה בפטמות.

מסכנה, אני נותן לה את התענוג וצובט לה את הפטמות קלות. אני מרגיש כמה הן קשות, היא אוהבת את זה. אני נותן לה כאפה קלה בחזה.

לא נראה שזה מזיז לה, אז אני נותן שתי כאפות יותר חזקות. החזה שלה מתחיל להיות אדום. אני אוהב את זה, אני יכול להרגיש את החום מהמכה. היא אוהבת את זה.

אני מלטף לה את הבטן, ומוריד את היד למטה. ההתרגשות שלה גדלה, האצבעות נוגעות בשפתיים ועוברת לרגליים, מלטפות.

יש לה משהו בתחת. פלאג. היא באה מוכנה.

היתת רוצה שלא אגע בתחת שלך. אני מוציא את הפלאג מהתחת, מוציא את התחתונים מהפה שלה, ומכניס את הפלאג. היא אוטומטית סוגרת את השפתיים שלה על הפלאג.

ילדה טובה, אני מלטף לה את התחת, ומכניס אצבע לתוך החור שלה. זה כלום, היא כבר פתוחה שם. נראה כמה היא יכולה להכיל.

אני מוריד את המכנסיים ואת התחתונים, ומתיישב מעליה. מכניס את הזין שלי לתוך הכוס שלה, מרגיש את הרטיבות שלה. אני מוציא את הזין, מרים את האגן ונכנס במהירות לתחת שלה. זה בטח ממש כאב, אבל היא מצליחה לעמוד הזה. אני לא שומע מילה חוץ מזעקת כאב שהפלאג חוסם.

היא כמובן, יכולה להוציא את הפלג, ולצעוק לי להפסיק. היא לא עושה את זה. אני מתחיל לזיין לה את התחת, לא מרחם עליה.

כשנמאס לי, אני מרים את המבט אליה. נראה שהיא בהיי. אין לה כבר התנגדות או כוח לכלום. היא רק רוצה שאמשיך ואעשה בה מה שארצה.

אני יוצא מהתחת, ונכנס לכוס. עכשיו היא מתחילה לזוז איתי, להכניס יותר ויותר. אני מרגיש את החרמנות שלה נוטפת ממנה. כאילו היא בובה שכל המטרה שלה זה החורים שלה.

אני מזיין, ומזיין. היא גומרת פעם אחת, ופעם שנייה. אני יכול להרגיש את התשוקה שזורמת לה בכל בגוף, את ההנאה.

אני מתחיל להרגיש את הזרע שלי עולה. זה תמיד הנאה לגמור בתוכה. זה כמו כלב שמשתן על החצר בבית שלו. זה להכריז "את שלי ולא של אף אחד אחר".

זה וזה מרגיש מדהים. אני מתחיל להזיע, וגומר בתוכה. אך לא מפסיק, הרטיבות והדביקות לא מונעות ממני להמשיך לזיין אותה.

היא כבר שוכבת שם, לא מודעת מה קורה סביבה. לא מודעת שאני ממשיך לזיין אותה. כל מה שהיא יודעת זה שהיא נהנת. והיא לא צריכה לדעת יותר מזה.

אחרי עוד שתי גמירות ממנה, אני מוציא את הזין ממנה, מאונן וגומר לה שוב על הפנים. ויוצא מהחדר.

היא צריכה לנוח, אחרי דבר כזה אי אפשר שלא לקחת כמה דקות לעצמך לנוח. אני נותן לה את זה בזמן שאני שותה כוס קפה. חוזר לחדר, מוציא לה את המחסום עיניים, הפלאג מהפה שגם ככה היה כמעט ובחוץ ואת האטמי אוזניים.

היא מחייכת אליי, "לא תשחרר אותי?" היא שואלת.

"לא, אין סיבה למה" אני עונה.

"זה היה מדהים" היא אומרת.

"אני יודע"

אני נשכב לידה, מחבק אותה מהצד.

"איך הגעת להיות קשורה ככה בכלל?"