קרקס השדים-חלק ג׳-המופע

חוקי הקרקס בסיסיים. השדים שנשלחו לקרקס כבר עברו את דינם ואלו שלא קיבלו גזר דין מוות נשלחים לקרקס אי לכך אין לאף אחד בקרקס את הסמכות להרוג או לפצוע את אחד מהשדים האסירים.
העונש הכי קשה ששד יכול לקבל הוא ישיבה בתוך כלוב ובמקרים קיצוניים לגמרי אפשר לשלוח אותו לעוד משפט ומשם לעוד עונש.
השד עם השיער השחור והעיניים הצהובות כתומות קיבל שבועיים של ישיבה בכלוב בכל זמן ביום שהוא לא זמן מופע.
הערב הגיע והמופע קרב. האנשים התחילו להיתכנס באוהל הגדול ולתפוס מקומות ישיבה. חלק עמדו בחוץ עישנו או דיברו ביניהם. חלק-בעיקר הילדים שיחקו ליד איזור דוכני המשחקים.
עמדתי באוהל שלי והיתארגנתי. רק אבי וחלק מהעובדים משתתפים במופעים השאר עובדים מאחורי הקלעים או יושבים בקהל. הערב תפקידי היה לשבת בקהל ולכן נדרש ממני להיראות טוב כאילו אני לא שייכת לצוות הקרקס.
לבשתי שמלה כחולה בגוון של שמי הלילה, היא היתה בעלת שרוולים ארוכים, בחלק העליון שלה היא היתה צמודה ובחלק מתחת לקו המותן שלי היא קיבלה קצת נפח, היא היתה קצרה ובד החצאית השמיע קולות עדינים ומרגיעם בזמן שזזתי. את השיער שלי השארתי פזור.
״נו מוכנה?״ סביטה ניכנסה לאוהל. גם היא היום היתה בתפקיד צופה מהקהל.
הבטתי בה כשניכנסה. לא היה ספק שסביטה היא אחת הבנות היפות ביותר בקרקס חוץ מהשדות שהיופי שלהן תמיד היה הכי מושלם.
היא לבשה שימלה ארוכה בצבע צהוב שהדגיש את גוון עורה הכהה ועיניה הירוקות, שיערה היה כהה וגלי.
״כן ״ עניתי.

המופע הלך טוב אני וסביטה ישבנו יחד.
״את פחדת?״ היא שאלה פתאום באמצע המופע.
״ממה?״ חייכתי.
״ממנו״ היא אמרה והחוותה בראשה לכיוון מוכר הפופקורן שהתגלה כאותו שד רק לבוש בתלבושת מגוחכת ונושא לפניו עגלת פופקורן.
״לא כל כך״ אמרתי ״ אני חושבת שהייתי כל כך מופתעת שלא הבנתי בכלל שאני צריכה לפחד״
״את יודעת סנג׳יק מאוד דאג כשהשד ניסה לחנוק אותך- וגם כשלא מצאו את השד ואז גם הבינו שאת נעלמת,הוא נורא דאג״ היא הרימה את גבותיה בחיוך מוזר ״את יודעת, אני לא מבינה איך יכול להיות שלא שמתי לב לכך מוקדם יותר״
״שמת לב למה?״ שאלתי
״דאא זה הרי היה כל כך ברור״
״ מה היה כל כך ברור?״
״הוא אוהב אותך״ היא אמרה ונינע את כתפיי
״מה?!?״ נידהמתי
״זה הרי היה כל כך שקוף!!״
״למה ניראה לך?״ היתפרצתי. גבר מהשורה שלפני היסתובב ונזף בי להיות בשקט – ״ למה נראה לך?״ לחשתי.
״ מאז הילדות- כל פעם שהיינו צוחקות עליו שהוא ג׳ינג׳י ואז בורחות-הוא תמיד היה מוותר לך אבל עלי תמיד מלשין או זורק משהו, וגם לא מזמן שלא הספקת לחדר האוכל ופשטידת הדלעת האהובה עליך נגמרה-הוא נתן לך את שלו למרות שכולם יודעים עד כמה שהוא אוהב דלעת״
״זה לא אומר כלום״ הפסקתי אותה באמצע.יכול להיות שמה שסביטה אומרת נכון?
היסתכלתי לכיוון השורה הראשונה המקום בו ישב, הוא ישב באלכסון ממני לכן ראיתי את צד פניו.
״טוב, אני אלך לשירותים. עוד מעט אחזור״ אמרה סביטה וקמה.
חיוך עלה על פני כשחשבתי על מה שסביטה אמרה לי.
הבטתי בסנג׳יק, הוא תמיד היא כמו ידיד שלי. מעולם אפילו לא תיארתי שאולי הוא מרגיש כלפי משהו. מאז שהיתבגר שיערו שינה צבע ועכשיו ניראה כמו שילוב של ג׳ינג׳י ושטני. עניו תמיד היו כחולות כמו השמים המראה שלו תמיד נראה רציני, אולי בגלל המשקפיים שתמיד נחו על אפו. הבטתי בו וחייכתי לעצמי. אולי אם אתן לו הזדמנות הוא ימצא חן בעיני גם, זאת אומרת, הוא אחד העובדים המצטיינים והנאים ביותר בקרקס.
״אז על מה את חושבת?״ קול קטע את מחשבותיי.
קפצתי ממקומי וראיתי שהשד יושב לידי.
״מה אתה עושה פה??״ שאלתי
״צופה במופע. נגמר הפופקורן לחלק״ הוא התקרב אליי מעט ואני זזתי אחורה בתגובה.
״מה קרה למחלק הפופקורן הקודם?״ שאלתי
״הוא קיבל קידום״ אמר והחווה בראשו אל עבר מוכר הבלונים.
גילגלתי עניים וחזרתי להיתמקד במופע.
״את לא חושבת שזה קצת אירוני שאותה אחת שבעזרתה יכולתי לברוח לחופשי גרמה לזה שיכלאו אותי בתוך כלוב?״ יכולתי לשמוע את החיוך בקולו.
״אתה לא חושב שמגיע לי היתנצלות?״ הבטתי בו וישרתי את גבי.
״היתנצלות?! על מה?!״
״אתה חנקת אותי ואז כמעט שברת לי את היד״ אמרתי בזעם.
״לגבי החניקה רק רציתי להפחיד קצת את אבא שלך- ולא הייתי שובר אותה״
״וניראה לך שהאמין לזה?״
״אם הייתי רוצה לשבור לך את היד הייתי עושה את ישר ולא מחכה עד שתשרפי את שלי״ הוא קירב את ראשו אליי.
הבטתי בידו הימנית. היא היתה חבושה.
״אני לא הת..״
״זה בסדר הבנתי מהמבט שלך באותו רגע שלא בדיוק היתה לך שליטה על זה״ הוא קטע אותי ואז מלמל לעצמו ״כמו לכל אחד ״.
״מה זאת אומרת?״ שאלתי.
״אהמ אהמ״ זאת היתה סביטה ״אתה יושב לי במקום״
השד קם בלי להסיר את מבטו ממני חייך קלות והלך.