קרוב רחוק פרק 11

אני לא יכולה להסביר במילים את הכאב שהיה בי, זה היה גרוע מכל כאב שאי פעם הרגשתי לואיס בחר במרי, וידעתי את זה מהשניה שהוא קנה את הטבעת המחורבנת , לא חשבתי שגוף יכול לכאוב ככה ממילים הרגשתי היטב כל חלק בגופי , הרגשתי שעוקרים לי את הלב מבפנים , לא יצאתי מחדרי ימים , אבי דאג לי אך לא נתתי לו להכנס, אני לא חושבת שאפשר להסביר במילים כמה לואיס חשוב לי , במשך עשר שנים היינו בלתי נפרדים ועכשיו? בשניה הוא מוכר אותי עבור בלונדינית שופעת , כל מה שהיה בנינו שקר כל השבתות של הצחוק והספרים? , ואיזה חלק אגואיסטי במוחי חשב שגם לואיס לא יכול בלעדיי תמיד היינו שנינו , ומשום מה הוא צמח כל כך לבד, ואני נשארתי תקועה בלונדון לבד כל כך לבד לא ככה היה אמורה להיות החופשה הזאת , אני שומעת תקתוק, "אבא אני בסדר"
אמרתי לעבר הדלת, "זה לא אבא שלך" שמעתי את דמיאן אומר מה הוא רוצה הארור הזה? , הוא הכיר לו אותה הוא גרם להכל לקרות, לבשתי חולצה במהירות וחצאית " יבוא" אמרתי זה ביתו בסופו של דבר , "איך את ? " הוא שאל בלעתי את רוקי "אני בסדר גמור " אמרתי "הבאתי לך ספר שחשבתי שתתענייני בו" הוא אמר לפתע מביא לי בדרך קרירה את הספר -רומאו ויוליה – "כבר קראתי אותו" אמרתי לו הוא הנהן "אוקי " הוא אמר "יש יום ממש יפה בחוץ חשבתי שתרצי אולי לקרוא בשמש את סגורה בחדר כבר חמישה ימים" הוא המשיך הבטתי בו דמיאן "אתה דואג לי?" שאלתי בסקרנות "לא פשוט אביך אמר שלא יצאת מהחדר אז חשבתי שזה יעודד אותך אחרי מה שקרה עם לואיס" הוא גמגם יופי עוד דרך שלו לצחוק עליי "ניסת לשמח אותי לפי בקשת אבי והבאת לי לקרוא את אחת הטרגדיות הגדולות בהיסטוריה?" שאלתי ככל הנראה הוא מעולם לא קרא את הספר , ולכן אינו יודע שזאת טרגדיה ובמידה וכן קרא כנראה רצה לגרום לי להרגיש רע יותר הוא גלגל את עיניו "תתבגרי יולי " הוא אמר לפתע בכעס "לא כולם רוצים ברעתך " הוא אמר בכעס וטרק את הדלת משאיר אותי מול הדלת הלבנה הסגורה, הוא צדק אני צריכה להתבגר ידעתי שלואיס לא בחר בי מזמן , אינני יודעת למה זה כל כך מכאיב , לקחתי את הספר ויצאתי החוצה , לקחתי נשימה עמוקה , אני מסוגלת , והאור היה נעים לפתע על גופי, יצאתי לחצר, השמש זרחה בחוזקה , נהנתי ממגעה על פניי , חיפשתי פינה מוצלת התיישבתי עם הספר בין רגליי , רומנטיקנית שכמותי חשבתי לפתע מסתכלת על הכריכה לספר היה ריח של ישן