קצת מטומטם
ככה אני מבקשת. בפשטות. תסיר הכל. את כל ההגנות. בוא נהיה מטורפים שנינו. זה לא כל כך נעים להיות מטורפת לבד. זאת שטורפת את הקלפים. או פשוט מניחה אותם על השולחן.
בוא נרגיש קצת את הפחד. נפסיק להדחיק אותו עמוק בפנים. מוכן לזה? מוכן לחיים?
איפה נמצא הגבר הזה? שלא לא יפחד להרגיש? לא יפחד לפעום?
לא יפחד להיות קצת מטומטם?
ואיפה אני בכל הסיפור הזה?
האם באמת קיים האחד?.
תגובות (2)
להיות מטורפת לבד,
הייתי שם, הרעיון זה לקבל.
תהיי את
אל תכפי כלום על אף אחד
שחררי בראש את החיפוש
ואותו אחד יכול להיות יתחלף שוב ושוב.
אבל הרעיון זה למצוא נחת.
שיתופיות והרגשה טובה.
לא לחכות לכלא בצורת טבעת
השארות צריכה להיות בחירה
לא חוסר ברירה,
שיש הרגשהה של זה זה.
של לא משנה מה יקרה
האדם הזה יהיה נוכח
גם אם לא פיזית,
ואם אהבה לא הדדית.
זאת לא אהבה שלמה,
וזהירות, חצי אהבה יכולה לכלות, מנסיון
מקווה שעזר, בהצלחה
אני פשוט מרגישה שכולנו קצת מטורפים, הפכנו את הדבר המטורף האמיתי לנורמלי. כך יצא שאנשים מפחדים מקירבה מפחדים מרגשות, מפחדים להיות עירומים בלי מסיכות. חולקת עליך, לא חושבת שנישואין זה כלא. מסכימה איתך שאני צריכה לחפש קצת נחת חח