קצת מהכל- פרק 9

" את מוכנה להסביר לי מה עבר עלייך אתמול בטלפון? " פניתי לנועה בהפסקה כישבנו על הספסלים. די התעלמתי מהבקשה של עמרי שנדבר, אין לי כוח ליצור הזה. הוא משתחצן, הוא חושב שהוא טוב יותר מכולם. הוא מתחבר יותר למעיין כי מעיין היא הצווחנית והשחצנית מבינינו, אבל אני עדיין אוהבת אותה. פשוט לפעמים גם היא עולה לי על העצבים. לא חשוב.
" זה לא משנה " היא אמרה לי ואפילו לא הסתכלה עליי. אני מכירה אותה כבר מספיק זמן כדי לדעת שזה כן משנה. קמתי וגררתי אותה אחריי לאיזור מבודד יותר במגרש.
" זה קשור לעמרי נכון? מה את חושבת? אני בכלל לא יודעת מה הוא רוצה ממני ".
" את אוהבת אותו? ".
" הצחקת אותי " אמרתי לה ברצינות, " אני לא סובלת אותו ".
" אז מה הוא רצה ממך? ".
" אין לי מושג, הוא אפילו לא התקשר אתמול ".
" בטוחה? " היא שאלה חוששת.
" נראה לך שאני אעשה לך דבר כזה? את לא מבינה כמה את חשובה לי כנראה.. ולמה שאני אתאהב בעמרי? ".
" הגוף שלו, החיוך שלו, העיניים שלו.. ".
" בקיצור מראה חיצוני " סיימתי את המשפט במקומה, " ולא רק את זה אני מחפשת ".
" פעמים רבות אני כן… " היא אמרה לי בחיוך.
" ידוע " נאנחתי בצחוק. " אז תפסיקי לכעוס, אני לא אעשה לך כלום " הרגעתי אותה והיא חייכה אליי חיוך מתוק. ישבנו לנו עוד קצת זמן בשמש עד שראיתי את עמרי מתקרב אלינו. אני מריחה צרות. עשיתי מכה קטנה עם המרפק לכיוון נועה כדי שהיא תראה שעמרי מתקרב. היא ישר שאלה 'איך אני נראית?', היא חמודה כשהיא פתטית.
" היי " הוא אמר בחיוך והסתיר את השמש.
" למה להסתיר את השמש למה? עד שהיא מגיעה.. " אמרתי לו בעצבים.
" היי נועה " הוא פנה אליה בחיוך.
" אני לא אפריע לכם " היא אמרה בחיוך וקמה. ככה אני אוהבת אותה, גברת עד הסוף, משחקת אותה קשה להשגה ולא נמסה תחת 'גבר חלומותיה'. בכלל, מה לעזאזל היא מוצאת בפוץ הזה.
" חשבתי שההפסקה שלי.. " הוא אמר בחיוך והתיישב לידי.
" יש חברות שבשבילם לא משנה איזה הבטחות עשיתי אני שם בשבילן.. ".
" קרה לנועה משהו? " הוא שאל מתעניין.
" לא לא, סתם.. הכל בסדר? ".
" אני מצטער שלא התקשרתי אתמול ".
" שטויות " אמרתי לו בחיוך, " מה היה כל כך דחוף? ".
" אני צריך לבקש טובה.. " הוא אמר לי בחיוך קטן. נועה צודקת, באמת יש לו חיוך יפה. אבל מצד שני נו מה איזה אפס הוא? מדבר איתי רק כשהוא צריך טובה.. באמת, פוץ מהלך.
" דבר, נראה אם אני אוכל לעזור לך " אמרתי לו.
" אני לא.. " הוא התחיל להגיד.
" אתה לא יודע איך להתחיל " אמרתי לו בחיוך, " קורה הרבה. קטגוריות- אהבה, משפחה, לימודים?.. " שאלתי אותו בחיוך והסתובבתי כדי לשבת יותר מולו כך שהשמש חיממה את צד שמאל שלי.
" לימודים " הוא אמר לי. טוב לפחות הוא לא מבקש ממני לשדך בינו לבין מישהי, זה כבר משהו. אבל למה שהוא יפנה אליי בקשר ללימודים? הוא מודע לזה שחלק מהזמן בכלל לא אכפת לי.. טוב חוץ מלדברים מסוימים.
" ממני אתה מבקש עזרה בלימודים? " שאלתי.
" זה חייב להישאר בסוד.. ".
" למה? כדי שהחברים המגניבים שלך לא ידעו שאתה לוקח שיעורים פרטיים או צריך עזרה מבת? עמרי אני לא צריכה את השיט הזה " אמרתי לו וקמתי.
" חכי שנייה " הוא ביקש ותפס בידי. הסתכלתי עליו והזזתי את היד ממנו. עמדתי משלבת ידיים וחיכיתי שהוא יתחיל לדבר.
" זה לא קשור כל כך.. זה לא קשור למעמד.. ".
" אז מה הקטע? ".
" מה טיב הקשר בינך לבין עידו צור? " הוא שאל. הסתכלתי עליו. התיישבתי לאט לאט וחשבתי מה לענות לו על השאלה הזו. טוב זה בא משום מקום.
" אז ממנו אתה צריך עזרה.. ".
" אני צריך להוכיח שאני יכול, לפחות במקצוע אחד ואני יודע שהוא יכול לעזור לי. אם הייתי פונה אליו לבד אני חושב שלא.. הוא לא היה מקבל את זה. תוכלי להגיד לו שאני צריך ממנו עזרה? ".
" באיזה מקצוע? " שאלתי אותו והסתכלתי עליו.
" המקצוע שהוא הכי טוב בו, מתמטיקה ".
" עידו בחמש יחידות.. " נאנחתי, " ואתה בשלוש. החומר שלומדים בחמש יחידות הוא לא כמו החומר של שלוש. החומר שאתה נחשפת אליו לא יהיה כמו החומר שהוא יודע.. הוא לא ידע איך לעזור לך, לא יהיה לו את הכלים הפשוטים לעזור לך.. ".
" אז אני אובד עצות.. " הוא נאנח. הוא באמת היה נראה אובד עצות. זו פעם ראשונה שריחמתי עליו. המחשבה היחידה שעלתה לי במוח היא מחשבה שבכלל לא רציתי להוציא אותה מהפה, אבל לא יכולתי לראות את המצוקה שיש לו.
" אתה יודע.. אני סיימתי עם מתמטיקה שלוש יחידות בשנה שעברה.. ציון סופי תשעים ושבע ". הוא הסתכל עליי בחיוך קטן. חייכתי את אותו החיוך.
" את מציעה שאת תלמדי אותי מתמטיקה? ".
" קשה לי לראות אותך בכזו מצוקה.. ".
" אני לא יודע מה להגיד ".
" תודה בתור התחלה? " שאלתי.
" תודה " הוא אמר לי בנימה אמיתית, " אני חייב לך ".
" אפשר להשתמש בחוב שלך עכשיו? ".
" כל דבר שתרצי " הוא אמר.
" אני יכולה לגלות לנועה שאנחנו נפגשים? " שאלתי אותו, " פשוט היא בטח תשאל למה באת לדבר איתי, כי אנחנו לא דיברנו בדרך כלל, ואני לא אוהבת לשקר לה, זה לא עושה לי טוב ". טוב יצאתי מזה הכי טוב שיכולתי. אפילו הצלחתי לא לגלות לו שלנועה יא קראש מטורף עליו, ככה זה צריך להישאר. כשלה יהיה האומץ לעשות משהו, כבר יהיה לה את הדרכים הטובות ביותר, ואני לא צריכה להתערב.
" רק לה " הוא ביקש.
" אין בעיה, סגרנו? " שאלתי והעברתי את ידי ללחיצת יד.
" סגרנו " הוא אמר לי בחיוך ולחץ את ידי.