קצת אחרת ממי שאני- הקדמה
שכבתי במיטתי עצמתי עיניים וניסיתי להירדם.. הכל פשוט מזכיר אותך, אתה איתי במחשבות, במעשים… הכל פשוט לא פייר אני נתתי לך הכל רבתי עם כל העולם, שיניתי את עצמי, עד כמה שאפשר, את האופי שלי, את הלבוש שלי, את החברים שלי, פגעתי בכלכך הרבה אנשים, לא כי הייתי רעה, כי הייתי עיוורת. לא ראיתי שאני משניאה את עצמי על אנשים, ידעתי את זה אבל אתה היחיד שעניין אותי.. ואז אחרי כלכך הרבה שינויים וכאב שעברתי, הייתה "שלי" ככה חשבתי… עד שהכל התפוצץ לי בפנים ואילץ אותי לפקוח עיינים, הראה לי מי אני באמת מה עשיתי, איך הרסתי את עצמי…
אני מביטה לאחור ותוהה אם אפשר להחזיר את הגלגל…מה נשאר ממך עכשיו? מה נשאר מהקשר שלנו?? היה שווה בשביל זה לשנות את עצמי? מה עשיתי לעצמי?? הלוואי והייתי יכולה לחזור אחורה… או שבעצם לא? לא, אני מודה לך על כל החיוכים, על כל רגעי האושר שגרמת לי.. אתה מיוחד, אתה באמת שונה מכולם…
וואו כמה השתנתי…כאילו.. כאילו.. אני באמת בן אדם אחר…
תגובות (4)
אני חייבת לציין שאני מאוד מזדהה, חוץ מהקטע שכתבת שהוא היה שלך, עם זה אני לא מזדהה אבל כל השאר, וואו קלעת בול.
אהבתי♥
תודה רבה!
טוב אני הייתי חייבת לכתוב מה הרגשתי…וכך הרגשתי..
בכל אופן תודה על התגובה(:
אני קצת מפחדת לכתוב לך, כי את מביעה רגשות עמוקים ולא רוצה להישמע מזלזלת ח"ו
א: אולי לא כ"כ השתנית כמו שאת חושבת, את בסופו של דבר ,זיקית', נכון?
ב: קל מאוד ליפול לקשרים לא בריאים, אבל אצלי יש כלל מאוד ברור ומנחה
קשר בא להוסיף לי, לא להחסיר ממני, אז אם אני צריכה לותר על חברים, משפחה, עבודה בגלל הקשר, אני רואה בקשר הזה קשר ארסי
קשר טוב ובונה, אמור להחיות את הבן אדם, להעלות את מפלס הרצונות שלו, כשאחד נמצא בקשר יפה ובריא, הוא מודה לעולם על כך שהוא קיים.
קודם כל תודה שהגבת!
אני מצטערת שאני עונה לך באיחור..
אני יודעת שהשתניתי, ואני מודה שגם לטובה, וגם התבגרתי בגלל זה…
את צודקת לגבי זה שקשר צריך לתרום ולא להפך, אבל אני לא הבנתי את זה אני באמת באמת הייתי עיוורת כאילו הלכתי נגד המשפחה שלי, נגד העקרונות שלי ובכלל לא שמתי לב…
אני לא מצטערת שזה קרה כי היום אני יודעת מה כן לעשות ומה לא…(: