קפוא

שמש.יום יפה,השמיים כחולים.
קיילן רכב על הסוס שלו,כאשר לפתע הבחין בצל שחור..
העיניים התכולות הצלולות שלו הביטו בשמיים בדאגה.
אף שהוא לא נרתע והרגיע את סוסו,מביט באומץ.
ליבו הלם לקראת הסכנה המתקרבת.
לא היה לא מושג כי זה עלול לעלות לו בחייו.
הוא המשיך לרכב במרץ אל הארמון. הבייתה.
הוא היה בחור צעיר ואמיץ.
אך,גם לו אין דרך להלחם בכוחות הטבע.
עד מהרב כיסה ענן שחור גדול את השמיים.
החלה סערה איומה.החל לרדת גשם שוטף.
קיילן המשיך לדהור לעבר האורווות,שם יהיה מוגן מפני הגשם.
"אל תפחד..יהיה בסדר."הוא ליטף את סוסו.כשהסוס הוסיף לחוש בסכנה המתקרבת לעברם.
כשצל שחור התקדם לעברם.
קיילן שלף את חרבו מנדנה ואיים על הזר המסתורי.
כשלפתע ניגלתה לעברו אישה.מכשפה בעלת שיער ועיניים אדומות מרושעות.
"סוף סוף אנחנו נפגשים!"היא אמרה לעברו כשהוא יורד מהסוס מתקדם לעברה עם החרב.
"מי את?"הוא שאל כשהיא מפעילה עליו כוחות כישוף חזקים,שגורמים לו אט אט להכנע אלייה.
קיילן שמט את החרב אל הרצפה..
"קורה.."היא אמרה בקול חביב,מפתה אותו אלייה.
"מה את רוצה?"הוא שאל,חש לפתע משיכה בלתי מוסברת אליה.
"אתה בחור מאוד אמיץ.."היא אמרה.
"מה את,רוצה?"הוא שאל נחרצות..הדופק שלו האיץ.
קורה הניחה ידה על החזה שלו,חשה בהלמות ליבו המתגברות.קצב הלב שלו סער.
"יש לך לב כל כך אמיץ.אני מרגישה את הפעימות החזקות שלו."היא אמרה בפניו.
"מה את רוצה ממני??"הוא שאל שוב.
"..אני צריכה אביר חזק.לוחם.."ענתה בפניו,שילחם עבורי..ואתה עלית בגורל.."
"לא תקבלי את זה ממני!"הוא קרא.הייתה לו יכולת מיוחדת לקרוא אנשים ולחוש.."את מרשעת!"
"לא תתחמק ממני!"היא החדירה ידה אל חזהו ואחזה בלב שלו חזק.קיילן יסה להתחמק,חושב שהיא עומדת להרוג אותו.כשלפתע חש קור מקפיא עז מתפשט בכל גופו.
קורה שיחררה את אחיזת ידה והדביקה לו נשיקה קפואה..
"אתה תעבוד ותרצח בשבילי.."היא אמרה בפניו,כשעיניי התכלת הצלולות שלו הופכות קפואות.
גם השיער שלו הפך לבן,כשלג.פעימות ליבו הפכו מונוטניות ואיטיות.העור שלו,לבן.
הוא הפך חסר רגש.הוא לא מסוגל להרגיש.כלום..
היא קיללה אותו.
עכשיו,רק אהבת אמת תשחרר אותו מהכישוף האכזרי הזה.
קורה הודיעה על כך להוריו,שמיהרו לחפש לו כלה.
הם רצו להחזיר את בנם לקדמותו ומיהרו לחפש נסיכות בכל ממלכה.
כשאיש זקן חכם,שידע הכל אמר להם..
"זאת שהוא יאהב,לא תהייה נסיכה."הוא אמר,כשהם מפקפקים בדבריו.
"הזקן משוגע.."אמר המלך.