קעקוע מסוכן. פרק 1: עיני הבדולח

היא הניעה את גופה לפי הקצב, הניפה ידיה אל על, מסוחררת מן המוסיקה הרועמת.
היא טלטלה את שערה מצד לצד, נהנית מעשות המבטים השיכורים הנעוצים בה, מכל הגברים פעורי הפה שמייחלים בתוך תוכם לזכות בריקוד איתה.
ואז, בעודה מסתחררת בזרועות עלם יפה עיניים, היא ראתה אותו.
הוא עמד שם בפינה, שעון על הקיר, ראשו מורכן.
היה בו משהו שמשך אותה מיד, משהו שמנע מעיניה להתנתק ממנו.
הוא לבש ז'קט שחור וג'ינס כהה. שערו היה חום, פרוע, כאילו רק זה עתה הרוח סתרה את שערותיו בשובבות.
ולפתע, היא הרגישה שהיא מתקדמת לעברו. בחינניות קצבית, לקול צלילי הטראנס, היא פסעה לעברו, נוטשת את בן זוגה לריקוד הרחק מאחור, מבולבל ונבוך.
זהו זה. היא עמדה כמטר משמאלו, אך הוא עוד לא שם לב אליה.
בעודה שוקלת בראשה איך תפנה אליו- הוא הרים את ראשו.

עיניו היו מהפנטות.. עיני בדולח בהירות בהירות. מערבולת דל צבע וקסם.
שפתיו היו עבות, מבריקות, כאילו רק השנייה העביר לשונו עליהן.
מרותקת, היא הורידה מבטה באיטיות מעיניו, לשפתיו, לסנטרו, לצווארו, ואז היא ראתה את הקעקוע.
שם, על עצם הבריח, שכן קעקוע יפיפה. עיגול שחור, מושלם, ממנו יוצאים נחשים זעירים, המתפתלים ונכרכים זה סביב זה.
הוא הרים את גבותיו בשאלה. במבוכה היא תפסה את עצמה, והתרחקה משם במהירות, גומעת את רחבת הריקודים בצעדים זריזים, מקפידה שלא להסתכל לאחור.
לאחר כמה דקות, תוך כדי סלואו צמוד עם בחור חדש שלא יכל להסיר מבטו ממנה, היא לא יכלה לעצור עצמה מלהגניב מבט חטוף, בודד, לעבר הפינה בה עמד קודם הבחור עם עיני הבדולח.
הוא לא היה שם.
.