#קיץ_פרק ראשון ~ חלק ב’

_לא לילדים קטנים, חבר'ה_

ניסיתי להתנגד בכוח והחטפתי לו סטירה. כל הלחי שלו הייתה אדומה. "גם יפה וגם קשוחה…" הוא פלט וצחק לעצמו.
התחלתי להרביץ לו בבטן שוב ושוב כשהאגרופים שלי קמוצים. "תע-" אמרתי והרבצתי לו כאילו הוא היה השק אגרוף שלי, "תעזוב-" הוא דחף אותי מעליו והתנשפתי באיטיות. "תעזוב אותי."
"לא- לא רוצה." הוא אמר בקול המייבב שלי והתרגזתי. קמתי מיד מהמיטה ורצתי לדלת, הייתי מאושרת כי הבנתי שאני יכולה לברוח לפני שהוא יקלוט מה קורה כאן. ניסיתי לפתוח אותה והיא הייתה נעולה. "את חושבת שאני אהבל?" הוא צחק. "יש לך מזל שאני לא מרביץ לבנות. רק אונס אותן…" הוא הרים את הגבות שלו בתמימות.
"תקולל!" צווחתי בקול הכי מיוסר שמישהו יכל לדבר בו, התביישתי וניסיתי לחטוף את הבגדים שלי מידיו החשוקות, הוא הרים אותם גבוה באוויר במשחק ה'תפוס אותי' שהייתי פעם משחקת עם אבא שלי, שאני צריכה לתפוס את החפץ מהיד שלו, והוא בכל פעם היה מזיז את זה למקום אחר. ידעתי שזה לא אפשרי אז לא נכנעתי למשחקים שלו. "תביאי לי את הבגדים או שאני-" מלמלתי והוא קטע אותי.
"או שאת מה?" הוא לגלג וגיחך. "את סתם ילדה עלובה. ויפה."
"יופי שהוספת." הפנים שלי התעוותו למין מבט מגעיל.
הוא נקש באצבעותיו על החזה שלי, וכיווץ אותו בקשיחות, זה כאב אבל לא אמרתי מילה. "אז נתחיל?" הוא שאל בשעשוע.
"נתחיל את מה?!"
"את הסקס." הוא צחק ודחף אותי למיטה, קמתי ממנה במהירות. לא נורמלי הבן אדם, אתה אונס אישה באמצע הלילה ומאלץ אותה לעשות איתך סקס? לא תודה. "בואי נגמור כבר, י'אללה עם הבנות הלא זורמות," הוא כבר לא היה נראה שיכור.
"אתה יכול בבקשה להוציא אותי מכאן?" מלמלתי בעייפות והעיניים שלי היו נפוחות, ידעתי את זה איכשהו, אני יכולה להתערב על זה. הוא רק צחקק והחטיף מבט אל המפשעות שלי.
"בת זונה כנסי איתי למיטה ונחשוב עלייך."
"אתה חרמן ואני לא נוגעת בבנים. אני לא מסוגלת. תשחרר אותי ואני לא אספר את זה לאף אחד. אני מבטיחה. נשבעת באלוהים, רק תעזוב אותי בשקט!"
הוא היה רציני לרגע, המבט שלו היה קשוח והוא שם את אצבעו על השפתיים שלי והניע אותה באיטיות ואז לחץ חזק כל כך עד שהיה נדמה לי כאילו הוא משך לי את השיניים אחורה. בלעתי רוק בפחד. הוא לטש בי מבט כועס ושיחרר את האצבע. "את ממילא לא מספרת, ברור?"
הנהנתי בבהלה, רק שלא יעשה לי משהו. רק זה חסר לי.
פתאום קלטתי את חומרת המצב, שנינו ערומים בבית נטוש באמצע חורבה. הוא מנסה לזיין אותי ואני נמצאת על החבל. והוא גם מאיים עליי, כאילו שכל זה לא מספיק. לפתע עלתה לי שאלה שלא היה לי ברור למה אמרתי אותה, אולי מדאגה ואולי סתם מסקרנות, "אנסת פעם עוד בנות?"
הוא שתק והושיט לי את הבגדים בחיפזון. "תזדרזי ותלבשי אותם. את הולכת מכאן ולא חוזרת." הוא אמר לפתע ונימת קולו הייתה מעלה חשש, אבל החלטתי שמספיק להיות מלאת חששות להיום, אז מיהרתי וגמרתי תוך חצי דקה ללבוש את כל הבגדים. הוא נישק את ראשי וניסיתי להתנגד. באתי לצאת מהדירה אבל אז הוא התחיל לדבר, "תביאי את אלינור מחר או שאני אחזור ואקח אותך שוב כשיהיה לך מחזור. וזה יהיה יותר גרוע."

ידעתי שזה יהיה כרוך במשהו, אז לסבול או לבגוד בחברה הכי טובה שלי?