קיץ נצחי- פרק 7

למחרת דר' קוקס התקשר לאנה והזכיר לה שהיא צריכה להגיע למרפאה לבדיקת אולטרא סאונד לוודא שכול הרקמה ההריונית יצאה מחלל הרחם. אנה ממש לא רצתה ללכת שוב למרפאה אך דר' קוקס התעקש והיא נאלצה לבקש מאיזי שתסיע אותה (היא לא רצתה לבקש ממישל לאחר מה שראתה בפארק).
"אני באמת צריכה להוציא רישיון כבר," אנה העירה כשהיא ואיזי ישבו במכוניתה של איזי בדרך למרפאה.
"ומתי את מתכננת לעשות זאת?"
נייט הבטיח לה ללמד אותה לנהוג והם אפילו ניסו פעמיים אך נטשו את הרעיון במהירות ושכחו מזה לחלוטין ולא דיברו על זה שוב. אביה של אנה היה די עסוק אך היה מלמד את אנה בשמחה אם היא היתה מבקשת, אבל היא התעצלה לעשות זאת.
שתיהן הגיעו למרפאה ודר' קוקס חיכה להם עם מכונת האולטרא סאונד מוכנה. הוא אמר לאנה להתפשט וללבוש חלוק.
היא נשכבה על המיטה ודר' קוקס הסביר לה שהוא עומד לעשות לה בדיקה בגישה וגינלית אשר במהלכה הוא יחדיר מכשיר לנרתיק שלה אשר נותנת תמונה יותר טובה עם פרטים יותר מדויקים של הרחם בשלבים הראשונים של ההיריון. הוא הזהיר אותה שזה עלול להיות לא נעים.
זה אכן לא היה נעים.
איזי החזיקה בידה של אנה כול משך התהליך שבו דר' קוקס בדק את התמונה במסך. אנה הרגישה את איזי מעט רועדת.
לאחר כמה דקות של בחינה, דר' קוקס אישר לאנה שההפלה היתה מוצלחת ושהיא לא צריכה לדאוג בקשר לזה יותר. אנה הרגישה הקלה מסוימת.
שתיהן עזבו את המרפאה. איזי נראתה מעט המומה.
"בפעם הבאה שמשהו כזה קורה לך," היא אמרה בשקט בזמן שנהגה במכונית. "תספרי לי מיד ואל תחכי עד שזה ייגמר…"
אנה חייכה חיוך עצוב, "בואי נקווה שזה לא יקרה שוב."
"זה פשוט…היה מצמרר." היא אמרה. "כשהייתי שם איתך עם הרופא, פתאום זה נהיה כול כך אמיתי."
אנה לא ענתה. זה בהחלט היה אמיתי.
"דיברת עם מישל?" איזי שאלה כשהיא עצרה מול בית הקפה. אנה עבדה במשמרת ערב.
"לא," אמרה אנה.
"את חושבת שיש משהו ביניהם?"
אנה לא ידעה מה לחשוב. האם נייט באמת יעשה לה דבר כזה? היא לא האמינה בכך. היא אפילו לא יכלה להאמין שמישל יכלה לעשות לה דבר כזה.
היא נכנסה לבית הקפה וראתה את מישל משוחחת עם ג'ק ליד הדלפק. מישל נופפה אליה וגם ג'ק חייך.
אנה לא הגיבה לאף אחד מהם וצעדה לעבר המטבח כדי לשים את דבריה שם. היא סיבכה את ג'ק בשקר שלה והיא היתה צריכה להתרחק ממנו עכשיו והיא לא רצתה לדבר עם מישל ברגע זה.
"את בסדר?" מישל נכנסה למטבח בעקבות אנה לאחר כמה רגעים.
עוד פעם השאלה הזאת. "יש סיכוי שכולכם תפסיקו לשאול אותי את זה?" היא הפטירה לעברה בעצבנות.
"מה?" מישל נראתה מעט מבולבלת.
אנה תלתה את התיק שלה ולקחה את הסינר כדי לכרוך אותו סביבה.
"מה קרה?" מישל שאלה והתקרבה אל אנה.
"למה היית עם נייט אתמול בפארק?" אנה פלטה מבלי לחשוב פעמיים. היא נעצה את מבטה במישל שנראתה מעט מופתעת אך לא המומה.
"סתם נתקלנו זה בזה," היא ענתה במשיכת כתף. "ודיברנו."
"ממתי אתם חברים כול כך טובים?"
"לא הייתי קוראת לזה ככה," מישל חייכה חיוך עקום. "הוא בעיקר מרגיש נוח לדבר איתי עלייך. הוא סיפר לי את מה שסיפרת לו אתמול. על ג'ק."
אנה לא הגיבה.
"אני חושבת שזה היה נכון," מישל אמרה.
"לא נראה לי…" אמרה אנה בשקט והשפילה את עיניה.
"את משקרת לו לטובתו," אמרה מישל בקול מעודד. "ממילא את כבר לא בהיריון. למה הוא צריך לדעת שהיית בהיריון? איזה טוב ייצא מזה? הוא רק היה נבהל ודואג לך…"
זאת דרך אחת להביט בזה.
"תפסיקי להתעסק בזה, מותק," מישל חייכה ושמה את זרועה סביב כתפיה. "היום אנחנו עורכות מסיבת פיג'מות אצל קלי ואת באה איתי."
"איזה מסיבת פיג'מות?"
"מהסוג הכיפי," מישל חייכה חיוך גדול. "את עוד תראי.".

אנה סיפרה לאיזי על מסיבת הפיג'מות והכריחה אותה לבוא למורת רוחה.
מישל אמרה לאנה שהבנות המוזמנות הן טרייסי שוגר, ליילה ברוקר, אלי לארטון, וג'ניפר קיט מהשכבה והן עמדו להיפגש אצל קלי ריפר.
אנה הופתעה שמישל הכירה כבר את כול הבנות הללו אחרי חודש וחצי בלבד בעיירה. היא התרשמה לטובה.
אנה, איזי ומישל נסעו לביתה של קלי בסביבות עשר ומצאו שאר הבנות מתרוצצות ברחבי הבית.
ביתה של קלי היה אחד הבתים הגדולים והמפוארים ביותר בעיירה. הוריה היו אחת מחמשת הזוגות הכי עשירים בניו בוסטון.
הבית היה בעל שתי קומות עם שני סלונים מרווחים וגדולים בקומה הראשונה, מטבח ענק ושני חדרי שירותים צמודים. מהמטבח אפשר היה לצאת לחצר האחורית דרך שתי דלתות זכוכית גדולות ושם היה ממוקם בריכה עמוקה ונקייה שלצידו היה ביתן בריכה צמוד.
זה היה כמו ארמון קטן.
"הבית שלך מדהים," אמרה מישל בהתפעלות כשהן נכנסו אל הבית. מישל הביטה סביב ובחנה את הבית. איזי ואנה כבר היו פה בעבר ולא התרשמו יתר על מידה.
"תודה מישל," אמרה קלי בחיוך והיא הובילה אותן אל מחוץ לבית אל כיוון הבריכה ששם ישבו שאר הבנות בבגדי ים.
"אני מקווה שהבאתן בגדי ים כמו שאמרנו," אמרה קלי ושלושתן הנהנו.
קלי אמרה להן להיכנס לביתן הבריכה ולהשאיר את החפצים שלהם שם ולהחליף לבגדי ים.
איזי לא היתה במצב רוח למסיבות ואנה ראתה זאת. היא באה רק בשביל אנה שהיתה מדוכדכת בשבועות האחרונים והיא רצתה להביע תמיכה מסוימת. מישל נראתה נרגשת ומוכנה לבלות בנעימים.
שלושתן יצאו אל שאר הבנות לאחר שהחליפו לבגדי ים. הבנות כבר קפצו אל תוך הבריכה וקלי התחילה להשמיע מוזיקה מקפיצה ובועטת מרחבי הרמקולים שהונחו בחוץ בכוונה בשביל המסיבה. מישל מיהרה לקפוץ אל תוך המים וכמוה גם איזי; אנה התיישבה על יד המעקה והניחה לרגליה להשתלשל אל תוך הבריכה.
"את לא נכנסת?" שאלה מישל ואנה הנידה את ראשה לשלילה.
"למה לא?" טרייסי שוגר, בחורה בעלת שיער שחור קצר ומבנה גוף מעוגל הביטה בה בהשתאות, כאילו אנה הורסת את המסיבה. "חם בחוץ. כנסי אל המים."
"אני אשאר בחוץ," אנה אמרה שוב.
"בואו נשחק," קראה ליילה ברוקר ולא נראה שהיא שמה לב לאנה.
"את יכולה להביא כדור,קלי?" ג'ניפר קיט שאלה וקלי הנהנה ויצאה מהבריכה כדי להביא.
"את לא תשחקי?" מישל שאלה את אנה. איזי הביטה במישל בהשתאות, כאילו השאלות שלה מעוררות בה חשד מסוים.
"אני אוותר," אמרה אנה.
"נו, מה איתך!" קראה טרייסי בזעף. "אז למה באת לפה בכלל?"
טרייסי שוגר היתה אחת הבנות הכי פחות אהובות על אנה בשכבה. היה לה פה גדול ובוטה והיא תמיד היתה נטפלת לאנשים. הסיבה היחידה שהיא הוזמנה לפה זה בטח רק בגלל שהיא התחילה להסתובב עם קלי לפני כמה חודשים.
"תעזבי אותה," איזי הפטירה לעבר טרייסי בכעס. איזי היתה לא פחות ישירה ובוטה מטרייסי, וטרייסי אף פעם לא נכנסה איתה לויכוחים; היא ידעה שהיא פחות אהובה על כולם ולכן לאיזי היתה יד עליונה במקצת ביניהן.
"הנה," קלי חזרה וזרקה את הכדור אל הבריכה.
הבנות החליטו לשחק כדור עף ואנה התיישבה במרחק מה מהן והביטה בהן.
מישל היתה במצב רוח מרומם במיוחד ואנה הופתעה לראות כמה היא התחברה עם הבנות הללו בשבועות האחרונים; היא צחקה איתן בבדיחות פרטיות, חיבקה אותן וקפצה עליהן בחיבה בכול הזדמנות. נראה היה שגם הבנות האחרות מאוד מחבבות אותה.
אנה הימרה על כך שעם היופי והכריזמה שלה, מישל היתה בדרך המהירה לפופולאריות מתמשכת.
איזי שממילא לא התלהבה לבוא למסיבת הפיג'מות, נראתה מעט קודרת כשראתה איך מישל מתקשרת עם האחרות וכמה היא התחברה איתן עד עכשיו.
אנה תהתה למה איזי לא מחבבת את מישל. היא לא ראתה סיבה ממשית לשנוא אותה; מישל היתה חביבה כלפי כולן, ישירה בצורה חיננית, וממש לא מתנשאת למרות כול תשומת הלב הרבה שהופנתה אליה מצד הבחורים.
נמאס לבנות מכדור העף לאחר חצי שעה, והן יצאו מהבריכה והתחילו להתייבש כשהן התיישבו ליד אנה. קלי נכנסה אל הבית וחזרה עם בקבוק ויסקי שפילחה מהבר שיש להוריה בביתם. מישל נראתה מעט מופתעת.
"הם לא יבחינו?" היא שאלה את קלי שפתחה את הבקבוק.
קלי צחקה. "זה כול כך ברור שאת לא מכירה את ההורים שלי," היא אמרה ולגמה מהבקבוק. פניה התעוותו מעט לנוכח החריפות של המשקה. היא העבירה את הבקבוק לג'ניפר.
"רוצים לשחק אמת או חובה?" טרייסי שאלה את כולן.
"כן, כן," ליילה התלהבה. "מה שווה מסיבת פיג'מות בלי אמת או חובה?"
כול הבנות נראו מתלהבות מהמשחק ואנה לא אמרה דבר והתנהגה כאילו גם היא בעניין.
קלי הוציאה בקבוק ריק מהבית שלה ושמה אותו באמצע המעגל. היא סובבה אותו.
הבקבוק הצביע על ג'ניפר. היא חייכה.
"אמת או חובה?" קלי שאלה אותה.
"אמת,"
"נכון שכשהיית עם לוק לפני שנה, היית דלוקה על טיילור?"
ג'ניפר הסמיקה וטרייסי צחקה ברשעות. "איך אתן יודעות על זה?" ג'ניפר שאלה בהפתעה.
"תעשי לנו טובה," טרייסי אמרה בביטול. "כולנו ראינו איך נמרחת עליו במשך חודשיים שלמים."
"לא נמרחתי עליו," ג'ניפר נעלבה וטרייסי נחרה בבוז.
"והוא ידע על זה?" אלי שאלה את ג'ניפר והעבירה את בקבוק הויסקי לאנה.
"לוק לא ידע כלום," ענתה ג'ניפר.
"לא?" טרייסי נראתה מפקפקת. "אומרים שלוק תפס אותך מתנפלת על טיילור בנשיקה לוהטת במיוחד וזרק אותך ושאחר כך גם טיילור דחה אותך."
ג'ניפר הסמיקה שוב והסגירה את העובדה שטרייסי אומרת את האמת.
נראה היה שלא רק אנה הרגישה לא בנוח עם השיחה הזאת כי איזי אמרה מיד,"קדימה, עכשיו תורך, ג'ניפר." והחליפה את הנושא.
ג'ניפר סובבה את הבקבוק והוא הצביע על מישל.
"אמת או חובה?"
"חובה." היא אמרה וכולן אמרו, "אוווו,"
"לי יש רעיון!" קראה טרייסי בהתרגשות ותקעה את מבטה במישל. "חובה עלייך להתקשר לטיילור ולדבר איתו בגסויות."
כולן פרצו בצחקוקים, כולל מישל.
"כן,כן!" התלהבה קלי.
"גם אני בעד!" אמרה אלי בצחקוק.
"אין לי בעיה," מישל משכה בכתפה בחיוך. "תנו לי טלפון." היא אמרה.
טרייסי מיד הושיטה את הפלאפון שלה אליה.
"תחייגי במספר חסום!" הזהירה טרייסי.
"ברור," מלמלה מישל בזמן שחייגה.
"תעשי את הפלאפון לרמקול שנוכל לשמוע," אמרה ליילה בשקט בשעה שכולן רכנו לעבר הפלאפון כדי להקשיב. מישל צייתה.
נשמע צליל החיוג לכמה רגעים בזמן שכולן הקשיבו בשקט ובהתרגשות ואז הוא ענה.
"הלו?"
"טיילור?" אמרה מישל בקול שקט וסקסי. כולן הביטו זו בזו וחייכו בציפייה.
"כן?"
"זה טיילור גלר?"
"כן, מי זאת?" נשמע קולו של טיילור. ברקע נשמעו רעשים מרוחקים.
"אוי, אני לא יכולה לגלות לך את זה עדיין," אמרה מישל בהתחנחנות שקטה ומתגרה. "אני מנסה לאזור אומץ להתקשר אליך כבר הרבה זמן."
"באמת?"
"באמת," אמרה מישל. "אני חושבת שאתה לוהט לחלוטין. כול פעם שאתה מביט בי אתה גורם לי לרעוד."
"לרעוד איפה?" נשמע קולו המשועשע של טיילור.
"לרעוד במקומות הכי אינטימיים שלי…"
כולן התחילו לצחקק בצחקוקים אילמים; אפילו אנה תקעה את אגרופה לפה כדי שקול צחוקה לא תישמע.
גם טיילור צחק. "אולי אם אפגש איתך, את תוכלי לגרום לי לרעוד." הוא אמר.
מישל גנחה בקול רם, כאילו היא מתגרה מעצם המחשבה על כך; היא היחידה שלא צחקה מבין הבנות, היא ממש נכנסה לדמות וניסתה להתאפק לא לפרוץ בצחוק.
"ומה תעשה לי כשתפגוש אותי?" מישל שאלה אותו בהתגרות. היא גנחה שוב. "תגיד לי מה אתה עומד לעשות לי."
כול הבנות כבר התחילו לפרוץ בצחוקים ונרתעו מהפלאפון כדי שטיילור לא ישמע.
"את באמת מדברת ברצינות?" טיילור שוב צחק ונשמע מפקפק למדי.
"טיילור," מישל גנחה שוב בקול רם יותר. אנה הרגישה מעט לא בנוח. "אני נוגעת בעצמי עכשיו…"
"אה?" טיילור נשמע מבולבל.
"אתה רוצה ללטף את שדיי?"
היתה שתיקה מצידו של טיילור ואז הוא אמר, "אני רוצה למצוץ אותם."
"אוי, עכשיו אתה מדבר!" קראה מישל בהתרגשות ושוב התחילה להתנשף בסקסיות. "ואחר כך מה אתה רוצה שאני אעשה לך?"
"אתם חייבים לשמוע את הבחורה הזאת,חבר'ה!" לפתע נשמע קולו של טיילור. נראה היה שחבריו היו לצידו.
"החברים שלך איתך?" מישל שאלה אותו.
"מה פתאום!" קרא טיילור.
"אל תשקר לי, טיי." מישל שוב התחנחנה.
"זאת בעיה שהם איתי?" הוא שאל.
"אולי," אמרה מישל. "אני די ביישנית."
"מה את אומרת." טיילור נשמע משועשע.
"אני רטובה לחלוטין," אמרה מישל. "אתה באמת לא רוצה להמשיך את השיחה הזאת יותר?"
"מה אמרת הרגע?" קולו של טיילור נשמע המום ולא מאמין.
קלי לפתע פרצה בצחוק מטורף ומישל לא התאפקה והתחילה לצחקק גם; כולן פרצו בצחוק.
היא ניתקה את השיחה וכולן לפתע פרצו בצחוק קולני.
"אני לא מאמינה שעשית את זה!" קראה ליילה בהתפעלות.
"זה היה מדהים!" טרייסי התלהבה ונראתה מתרשמת ממישל.
"אני לא מאמינה שהצלחת להשאיר את טיילור גלר ללא מילים." קלי צחקה.
"זה כישרון," מישל התבדחה.
כולן המשיכו לצחוק למשך עוד כמה דקות ואז הן החליטו להמשיך את המשחק.
מישל סובבה את הבקבוק; הוא הצביע על אנה. מישל חייכה אליה.
"אמת או חובה?" היא שאלה.
"אמ…אמת?"
"לי יש שאלה!" קראה טרייסי שוב. אנה הרגישה מעט אי נינוחות; טרייסי לא היה בנאדם נעים והיתה לה תחושה שזה לא עומד להיות שאלה נחמדה וחביבה.
טרייסי הביטה באנה במבט ניצחון וחייכה, "את חייבת לספר לנו מקום פומבי אחד שאת ונייט עשיתם את זה בו."
קלי צחקקה.
"מי אמר שעשינו את זה בכלל?" אנה פלטה בעצבנות.
"אוי, תעשי לנו טובה," אמרה טרייסי בבוז. "כולנו יודעים שאתם עושים את זה."
אנה נעצה בטרייסי מבט נרגז אך היא החליטה לענות על השאלה בלי תהיות ואמרה, "בבית הספר. מאחורי אולם ההתעמלות."
"מה ?" ליילה קראה, המומה. "באמצע לימודים?"
"נראה לך?" אנה ענתה. "זה היה בלילה והחלטנו להתגנב אל הבית ספר וזה פשוט קרה."
"עשיתם את זה על האדמה?" טרייסי שאלה.
"תסלחי לי אבל כבר עניתי על השאלה שלך," ענתה אנה בקרירות. "ועל עוד שאלה מיותרת ועכשיו זה התור שלי."
אנה סובבה את הבקבוק שוב והוא הצביע על מישל שוב.
"זה לא הוגן !" מישל צחקה.
"אמת או חובה,מישל ?" אנה שאלה אותה.
"נו, טוב. עכשיו אבחר באמת." היא חייכה.
אנה לא ידעה מה לשאול אך ג'ניפר מיהרה להתערב ולשאול שאלה, "איפה עשית את זה בפעם הראשונה?"
מבטה של מישל נתקל בשל אנה והיא חייכה. מישל היתה בתולה.
"אני לא עשיתי את זה אף פעם." ענתה מישל בביישנות מסוימת.
"באמת?" טרייסי נראתה כול כך מופתעת שזה היה קצת מעליב.
"כלומר, את ממש יפה. איך זה ייתכן?" אלי גם נראתה מופתעת.
מישל משכה בכתפיה ולפני שהיתה לה הזדמנות לענות; נשמע קריאה רמה מעבר החומה שהקיפה את הבריכה ואת ביתה של קלי
"אתן נראות חמות אש , בנות !"
כולן הסבו את מבטן בהפתעה לעבר הקול וראו את טיילור, ג'ורג', נייט, קודי בריאנט ולוגן דייז מציצים מהחומה. הם כנראה טיפסו על החומה והם נראו מאוד מרוצים מעצמם.
"מה נשמע ?" ג'ורג' קרא לעברן בחיוך גדול.
"מה אתם עושים ?" קלי קראה ברוגז. לפתע אנה היתה מודעת לעובדה
שכולן היו לבושות רק בבגדי ים חוץ ממנה שלבשה גם מכנסונים.
"שמענו שיש מסיבת פיג'מות ורצינו לבדוק במה אתן מתעסקות." ענה טיילור ולפתע חמישתם טיפסו מעל החומה וקפצו אל החצר.
"המסיבה הזאת לא פתוחה לבנים!" אמרה מישל בשעשוע.
"חשבתי שהעובדה שהתקשרתן אליי, היתה הזמנה ברורה." אמר טיילור בחיוך.
כול הבנות העבירו מבטים ספק משועשעים ספק סמוקים.
"אנחנו לא יודעות על מה אתה מדבר." אמרה מישל בלי להניד עפעף.
"אל תשקרו בנות," אמר טיילור. "אתן לא יודעות איך. אז מי זאת היתה?"
אף אחת לא ענתה.
"אני אגלה בסופו של דבר," הוא הזהיר.
"איך בדיוק?" שאלה ג'ניפר בפקפוק בלי להתאפק.
"אחת מכן בסופו של דבר תספר למישהי או למישהו ואני אגלה." הוא ענה בביטחון.
"אז תצטרך לחכות עד אז…" אמרה טרייסי בחיוך שחצני.
"תתעלמו ממנו,בנות," התערב נייט וקטע אותו בצחוק. "הוא פשוט נדלק על הבחורה שהתקשרה."
"מי לא היה נדלק!" התלהב טיילור.
"אנחנו עדיין לא יודעות על מה אתם מדברים," מישל התעקשה.
"כן,כן," אמר טיילור בלי להאמין ומבטו נתקל בבקבוק הויסקי שהיה מונח באמצע המעגל של הבנות. "אפשר שלוק?" הוא שאל ובלי לחכות לתשובה, הוא הושיט את ידו ולקח את הבקבוק.
"היי!" קראה מישל בהתנגדות אבל טיילור לא הקשיב ושתה מהבקבוק והעביר אותו לחבריו.
מבטו של נייט נתקל בשל אנה והוא חייך אליה. אנה הבחינה לראשונה מאז הגיע שיש לו פנס בעין.
הוא ניגש אליה בזמן שהאחרים דיברו ונישק אותה.
"מה קרה לך?" היא שאלה אותו מיד.
"מה קרה לי?"
"אל תתחכם. מה קרה לך בעין?"
"בואי." הוא אמר, אחז בידה ומשך אותה לעמידה. אנה הלכה אחריו לביתן הבריכה.
שניהם נכנסו לביתן, ונייט סגר את הדלת מאחוריו.
"אז?" אנה התעקשה.
לא נראה שנייט רוצה לענות על השאלה. הוא ניגש אל המיטה והתיישב.
"רבת עם ג'ק…" אמרה אנה בהבנה.
נייט הסיט את מבטו ממנה ברוגז ואמר, "אפשר להאשים אותי?"
"אמרתי לך לא לחפש אותו!" אמרה אנה ברוגז. היא סיבכה את ג'ק בשקרים שלה והוא עוד קיבל מכות על זה.
"אנה, אני לא רוצה לריב." אמר נייט בעייפות מסוימת והושיט את ידו לעברה, "שבי." הוא אמר לה.
אנה צייתה והתיישבה לידו. הוא כרך את ידיו סביבה והצמיד אותה אליו.
"אנה?"
"המ?"
"אני אוהב אותך."
אנה הביטה אל תוך עיניו החודרות והרגישה את זרועותיו מתהדקות סביבה,"גם אני אוהבת אותך." היא אמרה לו בשקט.
הוא נישק אותה ברכות; פיו נע על פיה ופשק אותה בעדינות, ידיו זעו על גופה והיא הרגישה את להיטותו. עברו כבר כמה שבועות טובים מאז ששניהם שכבו; היא ידעה שהוא רוצה אותה.
הוא רכן מעליה והשכיב אותה על המיטה בלהט גובר, אנה כרכה את רגליה סביבו והידקה אותו אליה. פיו עבר אל צווארה ואנה הרגישה את לשונו על עורה, ידיו המשיכו לנוע על גופה והוא פתח את כפתורי המכנסונים שלה.
היא ידעה לאן זה מוביל וראשה התחיל להתמלא בחששות וזיכרונות לא נעימים.
ההיריון. ההפלה.
היא נזכרה איך דר' קוקס החדיר לתוכה מקל בשביל בדיקת האולטרא סאונד; היא נזכרה בכאבי הבטן העזים שתקפו אותה בזמן ההפלה; היא נזכרה איך היא דיממה…
היא צריכה להפסיק.
אבל נייט לא ידע מה מתרחש בראשה של אנה והוא חדר לתוכה בבת אחת.
אנה נאנקה באימה.
"תפסיק!" היא קראה לפתע ודחפה אותו ממנה. נייט נהדף הצידה.
הוא נראה המום ומבולבל מההדיפה הפתאומית והופתע עוד יותר לראות את אנה מתחילה לבכות.
"מה קרה? הכאבתי לך?" הוא שאל בדאגה.
אנה הרגישה מושפלת אך לא הצליחה לעצור את הדמעות, "לא!" היא ענתה במהירות.
"אז מה קרה?" הוא שאל אותה בבלבול והביט בה בחשש גובר.
אנה הזדקפה במיטה והתיישבה; היא השפילה את פניה ולפתה אותן בידיה כשהיא ממשיכה לבכות.
"אני בסדר, אני בסדר," היא ענתה וניסתה להישמע כרגיל. "לא קרה כלום." מיהרה להוסיף ולמחות את דמעותיה.
"מה זאת אומרת לא קרה כלום?" נשמע קולו של נייט; אנה הבחינה שטון קולו השתנה. "את בוכה.".
"זה כלום, אל תתייחס אליי."
"לעזאזל איתך, אנה!" לפתע קרא נייט בקול רם וכועס וקם מהמיטה בחדות. הוא בעט ברגלי המיטה ואנה הרימה את מבטה בבהלה.
נייט נראה נזעם.
"מה לכול הרוחות קורה לך?" הוא צעק. "מה את מסתירה ממני?"
אנה אף פעם לא ראתה אותו כועס כול כך; נייט תמיד היה בנאדם חמום מוח שנוטה להתעצבן בקלות אבל הוא אף פעם לא צעק על אנה.
"נמאס לי להתנהג בסבלנות ולחכות שתספרי לי, כי זה די ברור שזה לא עובד," הוא אמר בכעס.
"אמרתי לך," אנה גמגמה. "שזה היה ג'ק-"
"את משקרת."
אנה שתקה. מה היא היתה אמורה להגיד לו?
נייט הביט בה בציפייה לרגע ארוך אך אנה לא ענתה. היא השפילה את מבטה ולא הצליחה להישיר אליו מבט.
"אני מבין שאת לא עומדת לספר לי…" היא שמעה את קולו המאוכזב של נייט. "נתראה אחר כך."
"נייט-" אנה ניסתה לקרוא אחריו אבל הוא עזב.