קיץ בלתי נשכח- פרק 26

״זה מזכיר לי את הימים הראשונים שהכרנו״ הוא צחקק ״רק שעכשיו בניגוד לפעמים האחרות אתה עוזב איתי כשאני הולכת״ אמרתי וניסיתי להימלט ממנו וכשהצלחתי התקדמתי חזרה לחדר אבל הוא שוב עצר בעדי ״מסורת זו מסורת״ הוא חייך ״אתה מעצבן״ אמרתי די כועסת ״ואת מעצבנת כשאת עם הפרצוף החמוץ הזה״ הוא אמר ״אבל לבעיה שלי יש פתרון״ הוא אמר ובשנייה הוא הרים אותי ורץ אל החדר. הוא השכיב אותי על המיטה והתחיל לדגדג אותי ואני התפקעתי מצחוק ״הנה החיוך שחיכיתי לו!״ הוא חייך בעודו ממשיך לדגדג אותי ״די אדם תעזוב אותי״ אמרתי בכעס למרות היותי מתפקעת מצחוק והוא הפסיק טיפה המום. אני קמתי ממנו והלכתי בכעס לסלון ״רון? הכל בסדר?״ הוא שאל ובא להתיישב לידי ״אולי כבר תעזוב אותי בשקט?!״ צעקתי בכעס ודמעה זלגה מעיני. לא יכולתי יותר אפילו להסתכל עליו מבלי שזה כאב לי הוא פשוט התנפל עם חיבוק חזק ולא נתן לי לעזוב אותו ״די נו די תעזוב אותי אדם!״ אמרתי בעוד שהדמעות ממשיכות לזלוג. השתחררתי ממנו והלכתי לבכות בחדר. איך יום שאמור להיות כל כך שמח בשבילי הוא בדיוק ההפך?! יצאתי מהחדר בסערה ויצאתי מהבית. הלכתי למקום היחיד שחשבתי עליו, הבית של אנה וערד. הגעתי לשם כשכבר שטף של דמעות זולג מעיני האדומות. דפקתי על הדלת ואנה פתחה וכשראתה את הפנים שלי היא ממש נבהלה ״מה קרה?!״ היא אמרה בקול דואג ״אני לא יכולה יותר..״ אמרתי והיא ישר הכניסה אותי אל הבית שלה. היא הושיבה אותי על הספה שלה בסלון והושיטה לי כוס עם מים. אני שתיתי את המים וניגבתי את הדמעות ואחרי כמה דקות נרגעתי. ״אוקי עכשיו תספרי לי לאט לאט מה קרה?״ היא אמרה דואגת ואז סיפרתי לה הכל כולל הכל.. ״למה יש לי אח כל כך עיוור?!״ היא אמרה ״מה הוא לא קולט עדיין שאת מאוהבת בו עד כדי ייאוש?!״ היא אמרה לא מבינה איך זה יתכן ״יכול להיות שהוא קולט אבל הוא לא בטוח.. אני לא יודעת…״ אמרתי מרכינה את ראשי ״תקשיבי עכשיו את מתקשרת לדין ואומרת לו שאת באה איתו ואת מראה לאדם בנשף כמה את סקסית וכיפית והוא ישכח מקרן״ היא אמרה ״לכי להתקלח השמלה שלך מחכה עדיין בחדר שלי, אחרי המקלחת תתלבשי ואני יסדר לך את השיער ויאפר אותך ואת תראי מהמם!״ היא אמרה ״טוב.. למרות שלא באלי לי כל כך על הנשף הזה עכשיו..״ אמרתי ״את חייבת לבוא, זה נשף בשבילך..״ היא אמרה ואני פתחתי את הקונטרול שלי וכתבתי הודעה לדין שאני כן רוצה לתת לו צ׳אנס למרות שהוא ידיד של קרן והוא אמר שהוא יאסוף אותי בשמונה מהבית של אנה ואני נכנסתי להתקלח. יצאתי מהמקלחת אחרי חצי שעה בערך ולבשתי את השמלה שלי. אנה באה לחדר וסידרה לי את השיער וגם איפרה אותי ולמרות שזאת אולי הייתי הפעם הראשונה שאני עושה דברים כאלה זה היה טיפה כיף להיות נשית לשם שינוי חח אחרי ששתינו כבר היינו מוכנות דין בדיוק שלח לי הודעה שהוא למטה ואני אנה וערד יצאנו. אנה וערד הלכו לבד וגם אנחנו. ״אז מה שינה את דעתך?״ דין אמר טיפה סקרן ״אתה.. כאילו הבנתי למה באת אלי מההתחלה אבל לא הבנתי למה המשכת להתעקש אחרי שהבהרתי שאני לא רוצה..?״ אמרתי את הסיבה הזאת ולמרות שזה כן סקרן לא רציתי להגיד לו את הסיבה האמתית.. ״כי את יפה, ואני רוצה להיות עם מישהי יפה״ הוא אמר בחיוך ״אתה באמת חושב שאני יפה?״ אמרתי טיפה נבוכה ״כן, את אולי הילדה הכי יפה שראיתי עד עכשיו בחיים שלי, חוץ מאת יודעת מי…״ הוא אמר ״אבל מה יפה בי?״ שאלתי לא מבינה ״לא יודע, הכל״ הוא אמר ״תודה״ צחקתי והגענו לאולם האירועים וראיתי את קרן ואדם יוצאים מהבית שלי ושל אדם ורציתי להקיא.. היא הייתה נראית ממש מכוער לבושה בשמלה ממש ממש חשופה ואודם אדום חזק למרות שהוא לא מתאים לשמלה.. ניסיתי להתעלם מהם ונכנסנו אל אולם האירועים. מעבר לזה שהוא היה ענקי הוא גם היה מקושט ממש יפה. כל הבנות לבשו שמלות מפוארות והבנים חליפות טוקסידו כמו נשף סיום בסרטים אמריקאים. ראיתי את אדם וקרן נכנסים והסטתי את מבטי ״באלך ללכת לאכול משהו?״ שאלתי את דין והוא הלך איתי אל שולחן הכיבוד ואני אכלתי כמה חטיפים ״היי״ שמעתי קול מוכר מאחורי וכשהסתובבתי ראיתי את אדם יפה יותר מתמיד. ״את מהממת״ הוא חייך ״תודה״ אמרתי בסינון והמשכתי להיות עם דין ״רון, הכל בסדר?״ אדם שאל אותי ואני הסתובבתי אליו ״כבר שחכת על מה דיברנו בצהריים?״ אמרתי בעודי משלבת את ידיי ״נו אני יצאתי מטומטם אני יודע אבל את לא צריכה להתנהג כמו ילדה קטנה ולא לדבר איתי..״ הוא אמר ״אני כן. כי בדרך כלל האנשים שהכי חשובים לך מאלה אתה הכי נפגע!״ אמרתי וניסיתי לרמוז רמז עבה שאני אוהבת אותו אבל הוא עדיין עיוור מספיק כדי לא לראות את זה ״גם את חשובה לי ואת יודעת את זה״ הוא אמר לי כשניסה לעצור בעדי מללכת חזרה לדין ״אם הייתי מספיק חשובה לך לא היית עושה את מה שעשית ולא היית אומר את מה שאמרת״ אמרתי פגועה הסתכלתי לו ישר בעיניים והרגשתי איך אני עוד שנייה פורצת בבכי אבל אני עוצרת את עצמי חזק ״אני לא רציתי לפגוע בקרן.. גם ככה את נותנת לה הרגשה שהיא לא רצויה״ הוא אמר ״כי היא באמת לא רצויה״ אמרתי בהחלטיות ״מי את שתחליטי אם מי אני אסתובב?״ הוא שאל בחוצפה ״לא אמרתי לך עם מי להסתובב אבל כל עוד גם אני גרה בבית הזה היא לא נכנסת אליו״ אמרתי גם אני בלי בושה ״זה גם הבית שלי רון״ הוא כעס ״אתה יודע מה? לך תתנשק איתה תתמזמז איתה בבית, בסלון איפה שבא לך! לי לא אכפת!״ הרמתי כבר טיפה את הקול והלכתי לדין. ״מה קרה לך עם אדם?״ הוא שאל ״כלום.. הוא פשוט מעצבן אותי..״ אמרתי ״עזוב אין לי כוח לדבר על זה בוא נדבר על משהו אחר..״ חייכת חיוך מזויף ״באלך לרקוד קצת?״ הוא חייך ״כן״ חייכתי חצי חיוך והוא הוביל אותי לרחבת הריקודים ורקדנו. זה היה די נחמד כי הוא השכיח ממני את אדם לכמה דקות וגרם לי לחייך שזה די קשה לבן אדם כמוני.. ״לא באלך לספר לי מה קרה עם אדם?״ הוא אמר תוך כדי שרקדנו