קיץ בלתי נשכח- פרק 22
"אוקי, לפני שאני אפילו מתחילה להגיד את מה שרציתי להגיד אני חייבת להגיד שזה הדבר הכי חמוד ששמעתי. אהבה ראשונה זה הדבר הכי חמוד ויפה שיש! טוב עכשיו למה שרציתי להגיד… אני מבינה אותך, גם אני באהבה הראשונה שלי ממש פחדתי להיפגע אבל עצם זה שאת דוחה את האהבה שלך אליו שניכם נפגעים.. כשאני פגשתי את האהבה הראשונה שלי, שדרך אגב אני עכשיו גרה איתו פה הוא פשוט הלך לסופר, הרגשתי שזה מסוכן מדי והרגשתי שאני מאבדת שליטה לידו ושזה לא טוב בשבילי להיות קרובה אליו אבל לא יכולתי להכחיש את זה למשך הרבה זמן ולאט לאט נפתחתי אליו ותראי אותנו עכשיו, אנחנו חיים ביחד ואוהבים יותר מתמיד. הדבר הכי יפה באהבה הוא שאת נופלת מבלי לדעת אם יתפסו אותך למטה או לא, ואולי אני לא מכירה כל כך את אח שלי כבר הרבה זמן אבל אני יודעת שהוא לא ייתן לך להתרסק לבד" היא אמרה בתבונה "אבל איך אני עושה את זה..? הוא מבלבל אותי לגמרי.. הוא רוצה שאני אהיה קרובה אליו אבל הוא לא רוצה שאני אסמוך עליו, איך אני אפול כשאני לא יכולה לסמוך על הבן אדם שלמטה שיתפוס אותי ולא ייתן לי להיפצע? " אמרתי ולקחתי קצת מהשוקולדים שהיו באחד מהקערות שהיו מונחות על השולחן "למה הוא לא רוצה שתסמכי עליו? " היא שאלה לא מבינה "אני לא יודעת.. הוא אמר שאני לא אבין אותו ואני כבר לא יודעת מה לעשות… אני כל כך רוצה שייתן לי אפילו סיבה אחת לסמוך עליו והוא כמו עיוור לא עושה כלום.. " אמרתי "תקשיבי אני לא יכולה להגיד לך מה לעשות, את זה את צריכה לעשות בעצמך. אבל אם הבעיה באח שלי אני מבטיחה שאני אטפל בזה.. " היא חייכה "איך? את לא מדברת איתו בכלל.. את שונאת אותו" אמרתי "אני לא שונאת אותו אבל כן כועסת עליו ממש על זה שהוא ברח מבלי להגיד כלום.. אני רוצה לנסות לדבר איתו כמו בני אדם ולתת לו את ההזדמנות לדבר ולהסביר גם את הצד שלו.. " היא חייכה חצי חיוך "ידעתי שאת לא שונאת אותו" חייכתי "אבל את תוכלי לדבר בשמי שאני רוצה לדבר איתו? אני פשוט פוחדת מהתגובה שלו.. " היא אמרה טיפה חוששת "בטח אין בעיה, בטוח הוא כבר יהיה אצלך מחר על הבוקר בדלת" צחקתי והיא גם צחקה אחרי "טוב תודה על הכל! " אמרתי וקמתי מהמוקם שלי והיא אחרי "אני אדבר איתך בהזדמנות ואני אעדכן אותך בהכל" היא ליוותה אותי אל דלת הבית "ברור חסר לך שלא! " היא חייכה וחיבקה אותי ואז אני הלכתי וחזרתי חזרה לבקתה שלי ושל אדם והייתה הרגשה יותר טובה עם הכל. נכנסתי לבקתה וראיתי את אדם יושב על הספה מעביר ערוצים בשלט בחוסר עניין. נעלתי את הבית מפנים והתיישבתי לידו בספה "תקשיב.. אני לא רוצה שנחזור להיות ידידים כאילו לא קרה כלום אבל אני גם לא רוצה שנהיה זוג עכשיו או משהו כזה.. פשוט הכל קורה לי מהר מדי בזמן האחרון ואני מעדיפה לקחת את מה שיש בנינו לאט כדי לראות אם זה אמיתי כי אתה באמת חשוב לי… אתה יכול להבין אותי? " אמרתי ברכות ושמתי יד על הירך שלו והוא לא אמר כלום. ואז הוא לקח את ידו וליפף אותה סביב העורף שלי ואני חייכתי ושמתי את ראשי על כתפו וראינו ביחד טלוויזיה. ראינו כמה תכניות די משעממות וכבר נעשיתי די עייפה "טוב נראה לי שאני הולכת לישון.. " אמרתי וקמתי מהספה "רגע אז אם אנחנו רוצים להיות קרובים אחד לשנייה זה אומר שאני יכול לבוא לשכב לידך במיטה? " הוא חייך "לא. חוץ מזה מה תעשה כל הלילה אתה בכלל לא ישן..? " אמרתי עם חצי חיוך "אני אתמזמז איתך תוך כדי שאת ישנה" הוא צחק "ואתה רוצה שאני ירשה לך לישון לידי? " צחקתי "לילה טוב" אמרתי והלכתי לחדר שינה. נשכבתי על המיטה, כיסיתי את עצמי בשמיכה ונרדמתי.. עבר יום ועוד יום ועברו כבר שבועיים מאז הגעתי לפאוור-טאוון. אני ואנה חברות ממש טובות. היא דיברה עם אדם והם יחסית בסדר עכשיו. אני ואדם בגבול בין ידידים טובים לזוג.. כאילו אנחנו מדברים כמו ידידים טובים אבל זה מרגיש לי שאנחנו זוג פשוט בלי המגע והכל.. טוב בכל מקרה מה שזה לא יהיה, זה טוב. אני יותר סומכת עליו אבל עדיין יש בתוכי את התחושה שזה מסוכן מדי להיכנס לתוך כל זה.. שהוא לא מי שאני חושבת שהוא או משהו כזה.. עוד יומיים יש נשף לכבודי באולם האירועים של העיר ואין לי ברירה אלא ללכת.. אני פשוט לא אוהבת את כל הדברים האלה.. להתלבש חגיגי וללבוש חיוך מזויף ולהגיד תודה לאנשים שבאו למרות שאני לא מכירה אותם בכלל.. זה פשוט לא אני. טוב זה לא משנה עכשיו זה רק עוד יומיים.. הייתי עם אדם ליד האגם והתאמנו לנו כמו כל יום. "תקשיבי אחרי שתרגלנו על יבש את הכל אני חושב שזה הזמן להשתמש בכוחות שלך.. טוב אז קודם כל נראה איזה כוחות יש לך. מה שבעיקרון מפעיל את הכוחות שלך זה הכעס שלך, בגלל זה גם יכולת להשתמש בכוח שלך על אותם הילדים כשהיית בכיתה ב, כי כעסת על זה שהם היו בריונים.. אז כל מה שאת צריכה לעשות בעיקרון זה לחשוב על משהו שמכעיס אותך ואז פשוט לחשוב על כוח כלשהו שאת רוצה להפעיל. אם זה זריזות, חוזק, הפנוט, להכאיב בעזרת הידיים מבלי לגעת וכו'.. " הוא אמר "אוקי אבל איך אני עושה את זה מבלי לדעת איזה כוחות יש לי..? " אמרתי "תראי גם אני לא כל כך יודע איזה כוחות יש לך, את פשוט תצטרכי לגלות לבד הכל… " הוא אמר "טוב אני אנסה.. " אמרתי חוששת ואז עצמתי עיניים וחשבתי על הדבר הכי מכעיס שאני יכולה לחשוב עליו ואז
תגובות (2)
תמשיכי :) אוהבת .
מוושלםםםם☻