קייט ואנני פרק ז': ה…הצעה?

"את הולכת לנשף?" אנג'לה פנתה אליי פתאום, רואים את הזלזול בעיניה אך התעלמתי.
"כן קייט, את הולכת נכון?" אנני עודדה אותה.
"כן,בערך… לבד" נאנחתי, הסתכלתי על קייל- הוא חייך. למה הוא חייך? נמסתי בן-רגע.
"אוי כמה חבל" חברתה של אנג'לה העמידה פני עצובה וצחקקה.
"מה שמזכיר לי… קייל, קייט רוצה לשאול אותך משהו" אנני סימנה לי לשתף פעולה.
"באמת?" שאלתי, אנני בעטה בי מתחת לשולחן. "אני מתכוונת, כן… קייל- אממ… האם אתה רוצה ל…?" השתפנתי וברגע האחרון אנג'לה קטעה אותי.
"אתה רוצה ללכת לנשף איתי?" קייל הופתע כשהיא שאלה אותו, "אממ… קודם תתנו לקייט לסיים את המשפט, אוקיי? קייט?" הוא התעניין.
"כן אני… רציתי לשאול…" גמגמתי, לא יכולתי אפילו לסיים את שאלתי.
"כן?" ספנסר חייך, הסקרנות גדלה בעיניו.
"האם תרצה ללכת איתי לנשף?" פתאום שאלתי, אני לא יודעת איך אבל לרגע אחד הרגשתי אומץ וזה לא משנה מה הוא יאמר- עשיתי את זה בשביל עצמי.

"אני שאלתי קודם" אנג'לה הפריעה לרגע, "ולכן אתה מחויב ללכת איתי".
"מה דעתך על זה?" אחת מהחברות ה"שפוטות" של אנג'לה אמרה לי.
"מה דעתי?" שאלתי בהתגרות, "קייל- תעשה מה שבא לך ומה שטוב לך. אם טוב לך איתה… טוב גם לי. באמת שלא אכפת לי מה תעשה, רק שיהיה לך טוב" אמרתי, אך שיקרתי. כן, יהיה לי טוב לראות אותו מאושר אבל מצד שני אני אתפרק לחתיכות- אני זאת שלא אוכל לעמוד בזה אם אנג'לה תיקח אותו, אסופת-הרשע הזו.
"אני מעריך את זה, למרות שאני לא הולך לבחור ביניכן- אני לא יכול לפגוע באף-אחת" הוא נאנח. לא שהוא רוצה מלא חברות או משהו, הוא לא כזה, הוא פשוט נחמד מידי מכדי לפגוע במישהי- וזו אחת מהסיבות שאני אוהבת אותו כל-כך. הוא אפילו לא יודע, אבל איך להגיד?.
"אולי נעשה תחרות" אנג'לה הביטה בי במבט מזלזל, כאילו אני מראש אפסיד לה. בחיים לא יקרה.
"טוב החלטתי- אנג'לה…" הוא התחיל להגיד משהו.
"יודעים מה? אני לא רוצה שום תחרות ולא לשמוע את ההחלטה שלך- קח אותה וזהו. היא פשוט מושלמת, היא ראויה לך לא כמוני" נשברתי ורצתי משם- אנני אחריי.
"אנני, לכי הביתה. אני לא הולכת לנשף- הוא גם לא רוצה שאלך, הם צריכים להיות ביחד" אמרתי ורצתי במורד הרחוב, אנני נשארה שם עם פרצוף מודאג ומבולבל.
"קייט, רגע…" היא צעקה אך לא שמעתי, בכיתי והמשכתי לרוץ. רצתי עד שלא ראיתי כלום מאחוריי, כלום מהחוויה הנוראית הזו.
כעבור חצי שעה של ריצה נואשת, של דמעות ואיפור מרוח נכנסתי הביתה. עליתי לחדרי לפני שהוריי או אחי ייראו אותי ככה. טורקת את דלתי מאחוריי, התיישבתי על הרצפה ובכיתי- דחיתי כל שיחה שהתקבלה מאנני.