קטע מסיפור אהבה שנכתב על ידי
ברחבת בית המשפט העליון ביום אביבי נפלא שטוף שמש הצטלבו מבטיהם והורגשה מכת חשמלאדירה שנחתה עליהם בעת ובעונה אחת.
רות הביטה לעבר הגבר התמיר כסוף השיער בעל החיוך השובה לב והגברי ביותר שראתה אי פעם וחשה כי פעימות ליבה עובדות שעות נוספות. היא רצתה להמשיך למקום חפצה ולהתנתק מהגבר ששבה את ליבה וגנב את כולה בהבזק שנייה אך שניהם לו משו ממקומם ורק הביטו זה על זו בלי שום מלה בלי שום תזוזה.
רות התעשתה ראשונה וחשה כי סומק עז מציף את פניה וגופה מתפרקים לרסיסים והלב מבקש שלא ייגמר לי לעולם. היא החלה פוסעת לעבר מזכירות בית המשפט העליון שם הייתה צריכה להסדיר כמה פרטים בקשר לתיקים שבטיפולו של משרד עוה"ד שבו עבדה ולמרות גילה הצעיר נמנתה בין השותפים הבכירים והמוערכים מאד.
רות הצליחה להלך לכיוון מחוז חפצה וחשה כי הזר הקסום לא הוריד את עיניו ממנה והייתה בטוחה כי הוא צועד אחריה, רות חשה פיק ברכיים וזיעה קרה נטפה לאורך כל גופה התמיר הנשי והצעיר . היא רצתה כל כך להסב את ראשה אחורה ולהישיר מבט אל הגבר שנחת עליה וכבש כל חלקה בגופה בליבה ובכולה.
רות פסעה לאורך המסדרון הארוך והגיעה למזכירות ושם התקבלה בברכות ע"י הצוות שהכיר אותה היטב.
שלי מזכירתו של מנכ"ל בית המשפט העליון פרופ' עו"ד רוזן אהוד הייתה מיודדת עם רות מאד ומיד ניגשה אליה ולאחר הצצה חטופה בפניה שאלה אותה האם יש לך חום ? פנייך בוערות ואדומות מאד. לא שלי אני מרגישה מצויין פשוט מיהרתי להגיע לכאן ולהסדיר את כל מה שצריך ובשעה 12.00 עלי להיות במחוזי לתיק גדול מאד שהוא הבייבי שלי והיום מתחיל שלב ההוכחות. אוקי חמודה אז בואי ונעזור לך להגיע לבית המשפט בזמן.
תגובות (0)