קו משפטי האינסטגרם

"אם התגברת עליו, למה את לא חוזרת לדבר איתו כרגיל? הרי האהבה נעלמה, וסוף סוף גם האובססיה, אז למה? לשניכם טוב עכשיו. למה שלא יהיה לכם טוב ביחד? למה הריחוק, השיחות פעם במאה שנה?" היא שאלה.
"קודם כל, האובססיה עלולה לחזור," אני עונה.
"את יכולה לשלוט בזה ואת יודעת את זה. את אדם הרבה יותר חזק ממה שהיית בשנה שעברה," היא לא היססה והשיבה מיד.
"נכון," חייכתי. "אבל אם יש משהו שלמדתי מהקשר איתו, זה שלא מחפשים את האושר באותו מקום בו מאבדים אותו."
"אבל הוא האנשים האלה שגורמים לחיוך שלך קצת להתרחב, לכתפיים שלך לרעוד כשאת צוחקת. למה לוותר?" היא התעקשה.
"יש אנשים שאני מוכנה לשלם כל מחיר כדי שהם יהיו בחיים שלי, ויש אנשים שהמחיר שאני משלמת עבורם לא שווה את נוכחותם. הוא מהלא שווים."
משכתי כתפיים והמשכתי בקו משפטי האינסטגרם שלה.
היא שתקה במשך כמה דקות.
"אין לי מה לענות לך."
"זה אומר שאני צודקת."
"זה היה עם סימן שאלה?"
"לא. זה סוף סוף בלי."