קאמבק- עונה 2- פרק 5- חמסהחמסה

פרק 5-
מנקודת המבט של שאנון-
צלצלו בפעמון של הדלת. לא היה לי כוח לקום.
צלצלו שוב.
ושוב.
ושוב.
״מה?!״ צרחתי כשפתחתי את הדלת.
״בוקר אור״ הבן של עמד מולי ונשען על פתח הדלת.
״מה אתה רוצה?״ מלמלתי והחזקתי בראש שלי. שבע בבוקר בשבת. הוא לא נורמלי. הוא הסתכל על דף שהוציא מהכיס.
״יש כמה שאלות שביקשו לשאול כל מנהל אחווה. הייתה פה מסיבה בזמן האחרון?״ הוא שאל. כיווצתי את הגבות שלי.
״הפעם האחרונה הייתה אז״ מלמלתי. הוא הסתכל עליי.
״יש פה אלכוהול?״ הוא שאל.
״לא״ מלמלתי.
״יש פה בנים?״
״לא בודקת לפרטי פרטים את הבחורות שנרשמו לפה. זהו?״ שאלתי בחוסר כוחות. הוא גיחך.
״בנים שישנים פה עם הבחורות שלך״ הוא הסביר.
״לא נראה לי״ אמרתי.
״יש הערות כלשהן?״ הוא שאל.
״כן״ אמרתי. ״תחליפו מתשאל״ אמרתי וטרקתי את הדלת. איזה בחור מעצבן, בשביל זה להעיר בשבע בבוקר?
״ממתי קייל נמצא פה יותר מחצי יום?״ וולרי ירדה במדרגות בחיוך.
״מאז שהוא בא לענות אותי״ אמרתי בקול רם, למקרה שהוא עדיין בחוץ והוא יוכל לשמוע.
״לענות? ראית איך הוא נראה שיי?״ היא גיחכה ופתחה את הדלת. הסתכלתי החוצה. הוא לא שם.
״כל העולם נראה טוב, נמאס לי מחארות שנראים טוב״ מלמלתי בעצבנות ועליתי לחדר שלי לעוד שעות שינה.

מנקודת המבט של אמבר-
**
״אני כל כך עייפה״ נאנחתי כשנכנסנו לחדר שלנו במלון. השלכתי את העקבים קדימה, לא היה לי כוח לכלום.
״כמעט שברת את החלון אמ״ דניאל גיחך מאחוריי וחיבק אותי מהמותניים.
״חם לי בטירוף״ מלמלתי והסתובבתי אליו.
״הוו.. חם גם לי״ הוא מלמל בחיוך והצמיד את מצחו למצחי. חייכתי.
״לא ככה חם. חם חם״ אמרתי.
״לוהט״ הוא אמר. צחקתי והזזתי אותו ממני.
״חמש דקות״ צחקתי ונכנסתי לחדר האמבטיה, להחליף למשהו יותר נוח משמלת נשף.
יצאתי מחדר האמבטיה עם כותונת קצרה ושחורה, יודעת מה תהיה התגובה של דניאל.
״עכשיו אפשר לישון״ אמרתי במבט מתגרה והתקדמתי אליו. הוא חייך ובהה בי. אני חושבת שלפעמים אני רוצה את זה יותר ממנו. הרבה יותר.
״בטח בטח, לילה טוב״ הוא אמר וכיבה את האור. מה? הוא רציני?
שכבתי בשקט בחושך לידו, בוהה בתקרה.
״את באמת חושבת שאני אתן לך לישון?״ שמעתי את הקול שלו. חייכתי והסתכלתי הצידה, למרות שלא ראיתי כלום. שמעתי אותו זז, והרגשתי את שפתיו על הצוואר שלי. צחקתי.
״לרגע חשבתי שנרדמת״ אמרתי בחיוך והרמתי את ראשו. לא ראיתי שום דבר, אבל ידעתי איפה השפתיים שלו.
״לרגע חשבתי שחשבת שתוכלי לישון״ הוא אמר ונישק אותי.

**

״בוקר טוב״ רונדה, השותפה לחדר שלי, אמרה לי כשיצאתי מחדר האמבטיה.
״בוקר״ מלמלתי.
״למה את כבר לבושה..״
״לא רציתי להישאר עם הכותונת שלי״ אמרתי בתמימות.
״אוקיי״ היא מלמלה ונכנסה לחדר האמבטיה. נאנחתי והתקדמתי למיטה שלי, לוקחת את האייפון מהשידה. הסתכלתי מחוץ לחלון, היתרון היחיד במקום הזה זה הנוף לים.
״גם בבוקר?״ מלמלתי לעצמי כשראיתי את ההוא שמתאמן על החוף. הוא עשה שכיבות שמיכה. הרגליים שלי זזו בלי ציווי מהמוח שלי אל מחוץ לבית, לכיוון הים.
הגעתי לים כמו מטומטמת. הוא הרים את המבט בזמן שעשה את השכיבות שמיכה. הוא חייך ונעמד.
״בוקר טוב״ הוא אמר בחיוך והתנשף.
״אפשר?״ הוא שאל והושיט את ידו. הסתכלתי אל מאחוריי. המגבת שלו הונחה על התיק.
״בטח״ אמרתי בחיוך והושטתי לו את המגבת. הוא הסתכל עליי.
״אין לך משהו יותר טוב לעשות על הבוקר?״ הוא שאל והתקדם לעמוד איגרוף שלו.
״לצערי לא״ אמרתי בחיוך והסתכלתי עליו. הוא הסתכל עליי.
״אני ראיתי אותך שבוע שעבר עם השק איגרוף הזה..״
״אני זוכר״ הוא אמר. הסמקתי.
״אפשר?״ שאלתי והצבעתי על השק איגרוף. הוא הסתכל עליי וזרק לכיווני שתי כפפות.
״תודה״ אמרתי בחיוך מופתע. הוא הסתכל עליי והלך אחורה. כחכחתי בגרון והתקדמתי לשק איגרוף.
״פשוט לחבוט בזה?״ שאלתי. שמעתי אותו מגחך מאחוריי.
״את עושה משהו היום בערב?״ הוא שאל. הסמקתי והסתכלתי אחורה.
״מה?״ שאלתי, לא מרוכזת.
״תבואי בערב, עם בגדים יותר ספורטיבים, תחבטי בשק כמה שתרצי״ הוא אמר.
״אה״ גיחכתי והורדתי את הכפפות.
״אוקיי״ אמרתי והסתכלתי עליו. הוא הנהן בחיוך והלך לכיוון התיק שלו. זה הסימן שלי ללכת.
התקדמתי חזרה לאזור של המעונות, מסתכלת בפלאפון על השעה ורואה שאת השיעור הראשון פספסתי.
״רגע״ נעצרתי והסתובבתי אחורה.
״אני לא יודעת איך קוראים לך״ צעקתי לכיוונו. הוא הסתכל עליי.
״דילן״ הוא ענה. הנהנתי, חייכתי והלכתי משם.

מנקודת המבט של דניאל-
״לחיים אחי״ אמרתי לדילן כשישבנו במרפסת של בטא. הוא הנהן ושתה.
״חיים טובים יש לך״ הוא מלמל, הניח את הבקבוק על השולחן והסתכל לכיוון החוף.
״אכן״ אמרתי והמשכתי לשתות.
״עם איזה בנות לא מתעסקים כאן?״ הוא שאל. הסתכלתי עליו.
״מתעסקים עם כולן אחי״ אמרתי בחיוך.
״אין כאן כל כך בחורות פרטיות, תעשה מי שבא לך״ אמרתי והסתכלתי עליו. ״למה?״ שאלתי.
״סתם, מתעניין״ הוא מלמל ולקח את הבקבוק שלו מהשולחן. הסתכלתי על הים.
״יש את שאנון״ התחלתי. ״הבלונדינית הגבוהה מדלתא, חיית מיטה, אבל לא כדאי להתעסק איתה, יש לה בעיות״ מלמלתי, נזכר בקשר שלנו.
״יש את זואי מגמא, סוחרת סמים, אל תתקרב״ גיחכתי. הוא גיחך.
״ויש את אמבר. כל השאר עוף עליהן״ אמרתי.
״אמבר זו רוצחת סדרתית או משהו?״ הוא שאל בחיוך.
״לא, פשוט אל תתקרב״ אמרתי.
״אוקיי.. איך היא נראית?״ הוא שאל. כחכחתי בגרון.
״שיער חום, עיניים חומות. אני צריך ללכת שנייה״ אמרתי ונעמדתי.
״פירוט מטורף אחי״ הוא גיחך. עכשיו נזכרתי בה, ואין לי כוח לכלום.
״היא.. עזוב, כשתשמע על מישהי בשם אמבר פשוט תפוס מרחק״ אמרתי ונכנסתי לבפנים. למה התחלתי לדבר עליה, אני צריך לקלוט שברגע שאני מתחיל, זה לא נגמר.