צמא לאהבה – הקדמה + פרק 1

קדמה- דמויות ותיאורן
אבשלום – בן אדם מדוכא ותלותי, אדם שכל חיוו מחפש אחר האושר האמיתי , בן עשרים ושמונה וחצי והוא מקווה למצוא את שאהבה נפשו. יש לו כישרון ציור מפותח ואהבה עצומה לקריאה . הוא לומד ביחד עם ים מדעי החיים באוניברסיטה. הוא מאוהב באביטל. וכשהיה בן שנתיים אמו נטשה אותו מאז יש לו חרדת נטישה שכל מי שהוא אוהב , ינטוש אותו .

אביטל – בחורה יפהפייה בעלת עיניים מדהימות , רגישה ועדינה , יש לה כישרון מיוחד לכתיבה , בת עשרים ושבע וחצי. מאוהבת באבשלום אך בהתחלה מעמידה את עצמה כקשה להשגה. היא נרשמת לאוניברסיטה ללימוד מוסיקה כיוון שהיא עצמה אוהבת לשיר. רבת כישרונות וכל בת חולמת להיות כמוה.
ים – בחורה טובת לב החולמת לזכות באהבתו של אבשלום. היא מאוהבת בו כבר חודש . יש לה הרבה חברות וחברים , היא לומדת עם אבשלום מדעי החיים למעלה משנה. בת עשרים וחמש וחצי. היא ואביטל לא מסתדרות , שתיהן שקע ותקע.
אייר- בחורה שמחה ורומנטית, אוהבת את מטר. אבל אביה לא מרשה לצאת איתו בגלל כל מיני סיבות, בת עשרים ושש. לומדת באוניברסיטה יחד עם ים ואבשלום.
מטר- בחור יפהפייה בעל עיניים בצבע טורקיז. הוא בחור ייחודי ויוצא דופן. בן עשרים ושש וחצי. לא אוהב להתבלט ומעדיף להיות עם עצמו מאשר עם אחרים. חבר טוב של אבשלום.
פרק 1
אני אבשלום , בן עשרים ושמונה וחצי . ראיתי שהשמיים בהירים אך שיצאתי השמיים היו קודרים ונראה שעומד לרדת גשם. אני גבוה ואדם פשוט בעל עיניים עצובות וקודרות , אף אחד חוץ מים ומטר , לא מתחבר אליי כי החבר'ה באוניברסיטה חושבים אותי לבחור מוזר ומופנם. הסיפור שלי מתחיל בחגיגת מסיבת סיום בתיכון. כולם נכחו שם ועשו חיים , אביטל היתה שם , היא היתה לבד. בלי אף אחד לצדה , אביטל הסתכלה על בחור בלונדיני המשתלט על הריקודים ברחבה ולא יכלה להסיר את מבטה ממנו. אני הלכתי לשבת לידה , היא השיבה אליי מבט חודר מדי פעם היתה מציצה בשובבות אחר הבחור הבלונדיני לראות שהוא עדיין ברחבה. אבל לאחרר זמן הבחור הבלונדיני לא היה ברחבה , אביטל קמה ממקומה ועברה לשבת במקום אחר.
עכשיו הייתי לבדי באמת , לא יצא לי לשוחח עם אביטל בנוגע לרגשותיי , מאשר לפניי כמה ימים לפני מסיבת סיום התיכון. עכשיו נהייתי עצוב ומדוכא מפני שאביטל היא הבחורה אותה אני באמת מחבב , היא מעולם לא נענתה אליי. תעזוב אותה , שכנעתי את עצמי לשכוח את אותה, היא בדיוק כמו כל הבנות. היא לא באמת רוצה אותך.
ים , ינון ונועה התקרבו לעברי בצעדים גדולים. הסתכלתי בהם במבט מוכה יגון. " אין על המסיבה המדהימה הזאת , איך אתה גבר?" הוא חייך. נראה שהמסיבה השפיעה על מצב רוחו לטובה.
" אני יודע? יכול היה להיות יותר טוב ממה שאני מרגיש עכשיו." אמרתי בדיכאון , ים שישבה לידי ליטפה את כתפי בידה הידידותית והחמימה.
" תפסיק כבר לחשוב על אביטל , אחי! אל תהיה עצוב . אנחנו עכשיו במסיבה , זה הזמן לשמוח , תפסיק להיות מדוכדך ומדוכא. " אמר ינון בעידוד. שתקתי ולא עניתי.
" איך אני יכול? היא כל מה שיש לי , אני רוצה להיות איתה, אני באמת אוהב אותה." אמרתי ברגש אך לא יכולתי לבכות.
" אני אתן לך עצה שתועיל לך בהמשך: תשכח אותה. אתה סוחב אצלך בלב מעמסה כבדה מאוד ואני ממליץ שתשכח אותה ותמשיך בחייך." חזר והדגיש.
" אבשה , יינון צודק, תשכח אותה , אין טעם להילחם על מישהי שלא רוצה אותך." ים חייכה אליי באהבה. ליבי הרגיש כבד וסחרחר יותר מהפעם הקודמת.
" אני יודע, אינני מסוגל לשכוח אותה. אולי אני מסובך, אני עדיין מאוהב בה. אני לא יכול , אני מרגיש ששווה עדיין להילחם עליה. " אמרתי בהמון רגשות תודה.
אחר שהמסיבה הסתיימה חזרתי הביתה ושוב אותו דיכאון תקף אותי. לא יכולתי להפסיק לחשוב על אביטל כל הזמן. נזכרתי בעיניה התכולות של אביטל שהסתכלה עליי במסיבה . אך איך אוכל לשכוח את מבטה? נפלתי אל המיטה ונרדמתי.
אימא שלי נטשה אותי כשהייתי בן שנתיים , והטביעה בתוכי את הפחד הכי גדול , פחדתי שכל האנשים שאני אוהב ינטשו אותי כפי שאימי עשתה לי. אני רק יודע שלאימא שלי קוראים שיאל והיא גרה בארה"ב. זה פיסת המידע שאבי סיפר לנו , לי ולאחי נווה. נווה הוא בן שלושים ושתיים. לא הבנתי למה היא עשתה את זה והיה בליבי כעס על כך. היה לי קשה בילדותי , הרבה בנים מכיתתי התרחקו ממני,הייתי בודד ולא היה לי אף אחד שיגן עליי מפני לעגם, אבא שלי היה בעבודה ולא היה לו טיפת זמן בשבילי .הייתי מסתכל בקנאה על הילדים ועל אימהותיהם ואיך שהם שונים ממני, ורק לי אין אמא . מאז אני צמא לאהבה , רוצה שאנשים יעניקו לי אהבה וחיבה , אולי זאת היתה אכזבה מאימא שלי שציפיתי רבות לבואה והיא מצדה , מעולם לא הופיעה.
ניגשתי למחשב והתיישבתי למולו , התחברתי לפייסבוק שלי וראיתי שם את מה שאביטל כתבה על החבר החדש שלה , מיתר , הבחור הבלונדיני שהיא הסתכלה עליו במסיבה , ומאז הוא נתון במחשבותיה. לי מעולם לא סיפרו כלום על כך שאביטל נעשתה החברה שלו. נהייתי יותר שבור ומרוסק , כי עכשיו באמת אין לי סיכוי להיות איתה. עדיין לא הייתי מוכן להרים ידיים, כי אביטל עוד תהיה שלי. אם רק הייתה יודעת את מה שאני מרגיש אליה.
הניסיונות שלי לכבוש את ליבה של אביטל לא תמו ונותרה לי תקווה שאביטל תהיה החברה שלי. כיביתי את מחשב הנייד שלי והלכתי לישון. מחר יש לי לימודים באוניברסיטה למרות שלא כ"כ יש לי חשק לנסוע עד לשם בקו ארבע עשרה. לו רק אביטל היתה מרגישה כמוני ומחזירה לי אהבה , אח אז החיים היו מחייכים אליי בחזרה. אבל שום דבר ממה שציפיתי לא קרה. הרגשתי שזאת אהבה חד צדדית שאין לה הרבה סיכויים ממשיים להתקיים. אהבתי לאביטל לא התממשה עד עכשיו , בגלל שהיא החברה של מיתר. ולי עכשיו אין שום עתיד מובטח איתה, לא היתה לי הזדמנות נוספת להודות בפניה על האהבה שאני מרגיש אליה וגם לא תהיה.