צל אפל

אתה לא יכול ללכת.
לא עכשיו, היא מתחננת.
הכל זוהר בצבע שמנת.
שלג מכסה כבישים.
שמיים מעוננים.
אתה יוצא לה מהחיים.
איתך כל כך קשה לה.
למרות הכל יוצאת גדולה.
לא מוותרת.
ויוצאת "בוגרת".
מבט אל המרומים.
הילדה בעננים.
היא יודעת.
שאולי בעזרת מכחול.
תבוא קרן שמש אחת קטנה.
ואז הלב עליו היא כו מגינה.
יחזור לפעום.
הילדה תזכה לראשונה בחום.
לאט לאט, השמיים נצבעים בכחול.
בזהירות מתמלאים בכוכבים קטנים וגדולים מנצנצים וזוהרים.
היא נשכבת על השלג הקריר ומביטה בלא יאומן.
מרגישה איך השלג נמס מתחתיה, קרקע פורחת.
הלבן החליף צבעו לירוק.
פתאום חוזר הצחוק.
אם רק אפשר אז היא הייתה רוצה
לפתוח פה, ולצעוק.
איך היא אוהבת אותך.
ואיך אתה עושה ממנה צחוק.