ציפור שחורה- פרק 5 (דניאל- פרק קצר מאוד)

השתרעתי על הספה ולגמתי מבקבוק הבירה שאחזתי. וונדי יצאה מחדר השינה לבושה באחת החולצות שלי והתיישבה לידי. היא לקחה סיגריה אחת מחפיסת הסיגריות על השולחן והדליקה אותו.
"נמאס לי מהעיירה הזאת," היא אמרה לי בעודה שואפת מהסיגריה. "אני לא מאמינה שחזרתי לפה…"
וונדי היתה בחורה בת 22 שחזרה לפה לאחר שסיימה קולג' אחרי שהיא בזבזה את כול הכסף שלה על בילויים ומצאה את עצמה מרוששת. היא חזרה לגור עם הוריה בעיירה לפחות עד שתרוויח ותחסוך קצת כסף.
"זה לא כזה גרוע," אמרתי ושמתי את הזרוע שלי מאחורי הראש בשעה שהיא נתנה לי לשאוף מהסיגריה שלה.
"זה מביך לגמרי שאני גרה עם ההורים עכשיו," היא אמרה.
"רוב האנשים חוזרים לגור עם ההורים אחרי קולג'," אמרתי. "או שההורים ממשיכים לתמוך בהם מרחוק, אם יש להם הרבה כסף-" לגמתי מהבירה.
פגשתי אותה בפאב היחיד שהיה בעיירה בקיץ האחרון; היא עבדה שם כברמנית ואני הלכתי לשם כדי להשתכר. היא זרמה איתי הביתה באותו לילה ומאז המשכנו לשכב יחד באופן לא קבוע. היא היתה באה אליי כשהיה לה זמן וחשק ואני הייתי שולח לה הודעה להיפגש באותו אופן. וונדי לא היתה מעניינת במיוחד; רוב הדיבורים שלה סבבו סביב תלונות על העיירה, העבודה והוריה או שהיא היתה מספרת לי על החוויות המיניות השונות שהיו לה בקולג'. היא היתה בחורה מאוד מינית והיתה מוכנה לעשות הרבה דברים כדי להתנסות; היא סיפרה לי כבר שהיא היתה עם בחורה בקולג', עשתה סקס על שולחן הביליארד באחד מבתי האחווה ושהיה לה רומן עם גבר נשוי.
וונדי היתה בהחלט מושכת, השיער שלה היה ארוך גלי וסמיך, והיא היתה רזה עם חזה גדול; היא סיפרה לי שהיא עשתה הגדלת חזה כשהיתה בת 20. ההרגשה של הציצים היתה בהחלט שונה; אף פעם לא שכבתי עם מישהי שעשתה הגדלת חזה ואחרי וונדי הייתי בטוח שאני אדע בעתיד לאיזה מבין הבחורות שאני שוכב איתן יש חזה אמיתי או מזויף.
"מה איתך?" היא שאלה אותי ונשפה עשן אל תוך החדר. "ההורים עוזרים לך גם?"
חייכתי ושתיתי מהבירה. "לא במיוחד…" עניתי.
"למה לא?" היא שמה את היד שלה על החזה החשוף שלי והיא הסתובבה לעברי וטיפסה על מותניי והתיישבה בחיכי.
"זה מסובך," אמרתי לה כשהיא קירבה אליי את פניה ונישקה אותי; הרחתי את ריח הסיגריות מפיה.
"תספר לי…" היא ביקשה ברכות וידיה נעו על החזה שלי לכיוון המפשעה.
חייכתי ואחזתי במותניה; היא הביטה בי בעניין בשעה שאצבעותיה מצאו את עצמן בתוך המכנסיים שלי.
"את מבינה, אבא שלי ירה באחותי הקטנה ודקר את אימא שלי עשר פעמים בשעה שהיא ישנה," אמרתי לה. "הוא בכלא עכשיו, מרצה מאסר עולם…"
היא הפסיקה את מעשיה ותקעה בי מבט מבוהל. "מה?" היא שאלה, מבולבלת.
התחלתי לצחוק בקול לנוכח מבטה המפוחד. וונדי הוציאה את היד שלה מהמכנסיים שלי וסטרה על החזה שלי בכעס, "זה לא היה מצחיק!" היא אמרה וירדה מעליי וחזרה להתיישב על הספה.
"אני מצטער-" אמרתי לה בשעה שאני ממשיך לצחוק.
וונדי שתקה ועישנה במבט נרגז.
"זאת היתה בדיחה," אמרתי שוב כשסוף סוף הפסקתי לצחוק. שמתי את היד שלי על הירך החשופה שלה.
"כן, טוב- אני יכולה להגיד לך שאתה לא בדיוק ג'רי סיינפלד." היא אמרה בעצבנות.
"תמיד הייתי יותר ג'ורג'," אמרתי בציניות.
"אולי עדיף שאלך," וונדי קמה מהספה וכיבתה את הסיגריה במאפרה.
"את באמת עומדת להתעצבן ככה בגלל זה?" שאלתי כשהיא נכנסה אל חדר השינה כדי להחליף חזרה לבגדיה. נשארתי שרוע על הספה.
"אני לא מתעצבנת-" היא ענתה מהחדר.
"רואים…" מלמלתי לעצמי ולקחתי גם סיגריה מהחפיסה.
וונדי הופיעה חזרה אחרי כמה רגעים לבושה בחולצה וחצאית המיני שלה.
"אל תהיי כזאת," אמרתי לה כשבדל הסיגריה בפי, עדיין לא דלוק.
"בכול מקרה אני עובדת מחר, אז אני חייבת להסתלק." היא אמרה, פניה עדיין נראו עצבניות מעט. "נתראה אחר כך…" היא אמרה מעט בקרירות ויצאה מהדירה שלי.
נשים.