ציפור שחורה- פרק 11 (זואי)

הימים חלפו להן במהירות מרשימה, משככות באופן משמעותי את השמועות, הדיבורים והרכילויות שנפוצו עליי. התחלתי לקבל הודעות לפלאפון מבחורים מבית הספר והצטרכתי להחליף מספר, קרטר המשיך לנסות לדבר איתי ולהתנצל בפניי אבל לבסוף וויתר לאחר שהתעלמתי ממנו ורק נעץ בי מבטים מרחוק כשעברתי לידו, מדיסון ואוליביה הפיצו עליי כמה שמועות מרושעות ששמעתי בדיעבד: שהן ראו חתכים מוזרים על הגוף שלי כשהייתי מבלה איתן והן חשדו שאני פוגעת בעצמי בסתר, שהן היו שומעות קולות הקאה בשירותים כשהיינו הולכות יחד ושהתחלתי לשכב עם קרטר כבר בדייט השני.
ניתן היה לחשוב שהדברים הללו יגרמו לי לרצות להסתגר בחדרי, לא לצאת יותר מהבית או לבכות ולהתמוטט מכול הצרות שנחתו עליי, אבל היה נקודת אור קטנה בכול זה: דניאל.
חזרנו להיפגש בדירתו של דניאל במשך השבועות הבאים, אבל הפעם הקשר לא נשאר אפלטוני. לפעמים כששכבתי בלילה במיטה שלי כשרק המחשבות בראשי מארחות לי לחברה, הבטן שלי היתה מתהפכת בהתרגשות כשחשבתי על דניאל; היה מוזר לחשוב שאני מנהלת רומן סודי עם המורה שלי לביולוגיה. זה נראה לי כמו פנטזיה או מקרה מהחדשות. כשחשבתי על העובדה שהתחלתי לשכב עם בחור, שבעצם התחלתי לעשות סקס, הייתי מסמיקה. דניאל צחק עליי כשהאדמתי בנוכחותו אבל הוא אמר שהוא אוהב את זה. לעיתים הייתי תוהה מה היה קורה אילו האנשים היו מגלים על הקשר בינינו; ניסיתי לא להיראות כשהלכתי לדירתו, הייתי לובשת מעיל שחור ושמה על ראשי ומתגנבת לבניין עם כמה שפחות תשומת לב, אבל עדיין המשכתי להרהר בכך.
האם דניאל היה מאבד את עבודתו? מה אימא שלי היתה אומרת על כך? האם זה משנה שאני בת 18 עכשיו ובעצם בגירה על פי החוק?
"אני יכולה לשאול אותך משהו?"
הייתי בדירתו של דניאל ושנינו שכבנו במיטתו, אני השענתי את כפות ידיי על חזהו החשוף עם פניי והסתכלתי עליו, והוא שכב בחצי ישיבה ועישן. שיערו הבהיר היה סתור ומעט פרוע.
"את תמיד שואלת משהו…" הוא חייך ושאף מהסיגריה.
חייכתי גם והשענתי את פניי על החזה שלו וכרכתי את זרועותיי סביבו, "מי היתה החברה האחרונה שלך?" שאלתי.
הוא שתק לרגע, לא יכולתי לראות את פניו.
"איזבל סטינסון, בשנה האחרונה שלי בקולג', יצאתי איתה למשך ארבעה חודשים…" הוא ענה לבסוף.
האצבע שלי טיילה על בטנו, מציירת ומשחקת…
"היא היתה יפה?"
"היא היתה בסדר…"
"למה נפרדתם?" שאלתי.
"אין סיבה ספציפית…"
"לא אהבת אותה?"
"לא,"
"היא אהבה אותך?"
הוא שתק לרגע. "לא," הוא ענה.
"זה היה סתם סטוץ?" שאלתי.
"סוג של," הוא ענה.
הזדקפתי וניתקתי ממנו כדי להביט בו; משכתי את הסדין כדי שיכסה אותי באינסטינקטיביות והתיישבתי לחצי ישיבה ונשענתי על הכריות.
"אל תעשי ככה…" הוא אמר לי ושחרר את האצבעות שלי מהסדין ונתן לסדין ליפול חזרה למיטה. הידיים שלי מיד קפצו להסתיר את החזה שלי; כמעט חודש עבר מאז שהתחלתי לשכב עם דניאל ועדיין לא הצלחתי להרגיש בנוח ולהיות עירומה לידו לגמרי.
דניאל הביט בידיי ועיניו הבזיקו אל עיניי חזרה. "למה את מתביישת?" הוא הושיט את היד שלו והסיר את הידיים שלי מהחזה. הסטתי את מבטי במבוכה והרגשתי את עצמי שוב מאדימה.
"אני לא רגילה לזה…" עניתי.
"את יפיפה," הוא אמר ושאף מהסיגריה. "אל תסתירי את זה…"
הסמקתי שוב והוא צחק.
התקרבתי אליו, נצמדת אל גופו ונישקתי לו ברכות; הרחתי את ריח הסיגריות מפיו אבל לא היה אכפת לי.
ניתקתי ממנו והבטתי אל תוך עיניו הכהות והתרחקתי מעט והתיישבתי.
"ספר לי על בחורה שאהבת," אמרתי לו.
דניאל גלגל את עיניו וצחק שוב בשעה ששאף מהסיגריה.
"אני רוצה לדעת…" אמרתי לו.
הוא מעך את הסיגריה והביט בי. "לא נראה לי שהייתי מאוהב…" הוא משך בכתפו.
"אף פעם?" שאלתי בפקפוק.
"את היית מאוהבת?"
"לא…" עניתי כמעט מיד.
"מה עם קרטר?" הוא שאל ועיניו לפתע נראו רציניות ונראה היה שהוא בוחן את התגובה שלי.
"אם אספר לך משהו, אתה מבטיח לא לשפוט אותי?" שאלתי אותו.
הוא הרים את אצבעותיו במן שבועת צופים וגרם לי לצחוק.
הסטתי את עיניי ממנו ונעצתי את מבטי במיטה. "הייתי איתו רק בגלל שהוא היה מקובל," אמרתי לו. "זה היה נעים לקבל תשומת לב כזאת מבחור שרוב הבנות חשבו שהוא חתיך, זה נתן לי הרגשה טובה וגם גרם לי להיות מקובלת יותר בקרב מדיסון ואוליביה."
דניאל הביט בי בעניין ולא ענה.
"אז יש לי עוד שאלה," אמרתי שוב כשאף אחד לא דיבר וחייכתי אל דניאל.
"כמובן שיש לך…"
"מי הבחורה האחרונה ששכבת איתה ומתי זה היה?"
דניאל השתהה לכמה רגעים ואז נשכב חזרה על המיטה; התקרבתי אליו ונשכבתי לידו, שמה את הראש שלי על הכתף שלו.
"קל לך לשאול כי את אף פעם לא שכבת עם מישהו אחר," הוא אמר לי. "אז השאלה לא רלוונטית אלייך-"
חייכתי, "זה היתרון בלהיות בתולה…" קרצתי אליו.
"בהחלט כן," הוא אמר לי. "זה היה לפני חצי שנה עם בחורה שפגשתי בבר פה בעיירה…"
"מי זאת?" שאלתי.
"את לא צריכה לדעת," הוא אמר.
"למה לא?"
"כי את לא צריכה לדעת הכול," הוא הביט בי במבט מקניט.
חייכתי וקירבתי את פניי אל שלו ונישקתי לו שוב; היד שלו החליקה במורד גבי ונעצר במותניי.
"דניאל," ניתקתי ממנו והשארתי את פניי קרובות לשלו. הישרתי אליו מבט ועיניו הכהות הביטו בי חזרה. "נראה לי שאני מתחילה להתאהב בך…" אמרתי לו כמעט בלחש.
הלב שלי התחיל לפעום במהירות כשאמרתי את המילים הללו והרמתי את אצבעותיי אל פניו והעברתי אותן על הסנטר שלו בעדינות.
"זה בסדר?" שאלתי אותו.
דניאל שם את היד השנייה שלו על פניי והרגשתי את אצבעותיו החמות מרפרפות על פניי וגולשות אל צווארי ואז לשיערותיי. עיניו הבזיקו לרגע על שפתיי ואז דילגו חזרה אל עיניי.
"זה בסדר…" הוא אמר לי והרגשתי את היד שלו מתהדקת על מותניי ומצמידה אותי אל גופו.