צייטלין 9
רוב לוודאי ש זו הדרך , השלמות המוחלטת הכרוכה בלהיות בן יחיד , לא מכנים אותך כך ישירות בפנייך ,לא האנשים הבודדים שהכנסת לחייך , אבל אתה וולף בודד ,סל הלבד שלך ,הסל הגדול הזה של המתנות ,מלא בדיוק כמו סל הזוגיות שלך .
באותו ערב קיצי , חזרת הבייתה מהים , אמך התבוננה בצעדתך מן החלון , מבטיכם הצטלבו , המשפט המפחיד ביותר ניבט מעיניה " אנחנו צריכים לדבר ".
זה לא יהיה קל …
באלוהי הבלעזים ,היא התפללה לשמע תשובה שלילית …
אתה גולש בחוף שלהם , הם החברים הכי טובים שלך , וכבר שנתיים לא הייתה לך חברה ,אבל מי סופר …
"צבעת את השיער ?"
העיניים שלה הביטו בך בריכוז מכאיב …
אמרת לה "אמא ,בואי איתי … "
הלכתם אל פינת האיפור ,שלה ושלו ,החזקת בידה ,עברת משלה לשלך ומשלך לשלה ,"זה מהים ,את רואה אמא ?את לא צובעת , שימי לב כמה אנחנו בול ,איך אנחנו דומים , איך אני שלך …
בארוחת הערב היא הרפתה ,אבל הפנים שלה המשיכו להביט בך ,קודרות כמו פחמים שנשרפו כמעט לגמרי …
הטלפון צלצל ,היא הרימה , "רוצים אותך " ….
מיכל ,הבחורה שהכרת בים .
חכמה ,נהדרת , תומכת , נוגעת ובכל זאת לא הטייפ שלך …
ראית מולך אותה ,כל כך נהנית להקשיב , כמו למוסיקה , בעקר לבדק אם אישה מעניינת אותך ,עד שקלטת …
"קפצי אלי עכשיו מיכל "
"כרגע ??"
"כן "…
ספרת 17 דקות …
בינתיים שמעת אותם מתלחשים ואת אביך צוחק את הצחוק השועלי שלו ,
10 דקות נוספות , והגניחות שלה נשמעו בכל הבית תוך שאתה אומר לה "תצעקי עכשיו מותק ,תראי לי כמה את רוצה אותי …" והיא הראתה …
שמיכל הלכה ,נגשת למטבח …
את התמונה שעלתה מולך ,לא תשכח עד סוף ימייך , היא ישבה שם ,אמא שלך ,צעירה ונאה ,מול צלחת ריקה כמעט ובידיה סכין ומזלג ,שערה אסוף בצמה ,פניה עדינים ,טבעת נישואין דקה על אצבעה והיא מחייכת באיפוק אל הצלחת כאילו מחשבה ,חשובה מסקרנת וגורלית עוברת לה בראש באותו רגע …
בחדר האמבטיה ,נדרת נדר ,פעם ראשונה ואחרונה שבה תינית אהבים עם אישה מבלי לאהוב אותה …
תגובות (0)