צבעוני אדום פרק 5 חלק 1

"לאן?" שאל הנהג מונית כאשר אני ולילי תפסנו את שני המושבים האחוריים באופן מגושם לחלוטין, אשר משקף את החוסר צלילות כתוצאה של שני בקבוקים של יין מבעבע מתוק. עיניו השחורות והקטנות סקרו אותנו מהמראה הקידמית והתעכבו על מבואתה של לילי. יופיה תמיד היה מתעתע את הגברים הזרים. שיערה הלונדיני היה פזור וגלש על כתפיה. שימלתה הקצרה בצבע מתכת, הדגישה את אורך רגליה ונעלי עקב השחורות עטפו את כף רגלה באופן כה עדין שנתן מראה אלגנטי לרגליה. לעומתה אני כרגיל הלכתי על מראה פשוט יותר. שמתי חצאית עיפרון קצרה בצבע שחור וחולצה מבד תכלת עדין מתנפנף שכל גב פתוח לרווחה ונעלי עקב שחורות פשוטות. את שיערי אספתי כפקעת, כיוון שהיום אחרי המקלחת הוא החליט שמתאים לו להתחפש לשיער של הכובען מאליס בארץ הפלאות. "760 8th Avenue בבקשה" אמרתי לנהג תוך נסיון נואש למצוא את החגורה, ללא הצלחה. "לעזעזל איתה" פלטתי ונאנחתי בתבוסה תוך שהשענתי את גבי על המושב. לילי החלה לצחוק . "לאן אנחנו נוסעות? עדין לא סיפרת לי!" היא אמרה בקול מאשים וגיהקה. "The INKwell" אמרתי וציפיתי שהיא תזכר ששם לראשונה הכרנו.

'שמונה שנים בדיוק מאז מות הורי. גופי עטף את האסלה בשירותים שמוארים בצבע סגלגל. כנראה השילוב של הריח מהאסלה ומכמות האלכוהול שצרכתי, הקיא לא הפסיק לצאת. ניגבתי לאחר כמה דקות את פי. התחלתי לחפש בצורה מגושמת את הפאלפון כדי להתקשר לבריאן ,עד שהבנתי שאיבדתי אותו. "שיט" אמרתי לאט תוך ניסיון לקום על רגלי הרועדות מעייפות, לאחר כמעט ארבע שעות של ריקודים ללא הפסקה על עקבים. לבסוף הצלחתי להתרומם ומעדתי לעבר הדלת, ראשי פגע בדלת וזה רק החמיר את הסחרחורת שהייתה לי. פתחתי את הדלת תוך שפשוף עדין של הצדיים. "לרוב זה התפקיד של האדם מבחוץ לדפוק על הדלת" בחורה עם שיער זהוב אסוף בגומיה תכלת אמרה בשעשוע כאשר עיניה סרקו אותי מכף רגל עד ראש. "חשבתי לנסות טכניקה חדשה" אמרתי בזמן הליכה לא ישרה לכיוון הכיור. "גבר דפוק?" הבחורה אמרה והתקדמה לכיווני ומבטה מעט מודאג מרמת השכרות שלי. "מזל דפוק" אמרתי ושטפתי את פני בכיור "חוגגת שמונה שנים למוות של ההורים שלי" פלטתי וכאשר ראיתי את מבטה המלא רחמים שיניתי נושא. "אפשר שיחת טלפון?" אמרתי והבחורה כנראה הבינה שאני לא רוצה את הרחמים שלה. "כמובן" היא הוציאה את הפאלפון מתיקה ופתחה אותו. הקשתי את מספר הפאלפון של בריאן, היחיד שזכרתי בעל פה. "הלו?" קולו היה רדום. "בריאן זאת אני" . "ליב? את עדין במועדון?" הוא אמר ונאנח. "כן אני עדין כאן" אמרתי והבטתי לתוך המראה "את בסדר? את נשמעת שיכורה". גלגלתי עיניים לאור דאגתו שבדיעבד לחלוטין לא מיותרת. "אני בסדר, יש איתי חברה" הבטתי על הבחורה כדי לדרבן אותה להגיד את שמה "לילי" היא אמרה וחייכה בשעשוע. "לילי" חזרתי אחריה לפאלפון. "אני אדבר איתך מחר כבר תחזור לישון". לא חיכיתי לתשובה וסגרתי את הפאלפון. "תודה" הושטתי לה את הפאלפון. "על לא דבר. אני חושבת לחזור הביתה, רוצה טרמפ?" '

"המועדון הכי טוב בעיר" לילי פלטה בהתלהבות יתרה וחיבקה אותי חזק . הנהג מונית הוריד אותנו מול דלת הכניסה. בתור עמדו לפחות עשרים אנשים. במקום להתקדם לכיוון סוף התור, התקרבתי לכיוון המארח. גבר נושק לשלושים לחייו, שיערו הזהוב היה בוהק אפילו באור המהומהם של הרחוב וגופו החטוב שידר חוזק עוד ממרחק. "ליב?" אמר בהפתעה מוחלטת וסרק את גופי ואז את לילי מכף רגל עד ראש. "שון!" אמרתי בהתלהבות מוגזמת. "לילי, שון, שון , לילי " אמרתי במהירות מנסה לייצב אותי ואת לילי כדי שלא ניפול. "שון? שון חבר של בריאן, שון?" לילי אמרה כמי שמנסה לפענח חידה. "אכן, חבר מהעבר. מבין שגם את" שון הפנה את מבטו אלי וחייך חיוך מעט זדוני. "אני שמח שהגעת הלילה לכאן. בואו כנסו".
המועדון היה גדול, אור סגלגל הואר מכל פינה. ספות מעוגלות היו צמודות לקירות ורחבה גדולה הייתה מוצבת במרכז. הבר התחיל מאיזור הכניסה ונפרש כמעט עד לשירותים. וכולו עמוס באנשים לבושים באלגנטיות מחכים למשקה המשכר. "היום כולם נראים ממש יוקרתיים" לילה אמרה וניסתה לפקס את מבטה אלי "אני מניחה שהיום רק אנשים יוקרתיים נכנסים" אמרתי בגיחוך ולקחתי אותה לבר.
"שתי טקילה בבקשה" אמרתי לברמן הצעיר תוך שניסיתי לחפש את הארנק. "תעשה את זה שלוש" בחורה שעמדה מאחורי אמרה בשעשוע. הסתובבתי להתפתעתי הרבה ראיתי את אלנה מ’REVENEU' שבקומה 38 בבניין של אסקולה. "אלנה! זאת לילי" הצגתי את לילי אך היא הייתה עסוקה מידי בשיחה עם גבר מימינה. גלגלתי בשעשוע את העיניים והפנתי את מבטי לאלנה "לא ידעתי שאת מגיעה למועדונים האלו" אמרתי בגיחוך. "היום הוא יום מיוחד בשבוע, תמיד ביום הזה באים לפה אנשים מיוחדים מאוד" אלנה קרצה לי ולקחה את אחד השוטים שהברמן הניח על הבר. היא הרימה אותו וחייכה אלי "תבואי לרקוד איתי" היא שאלה בציפיה. הסתכלתי לעבר לילי שנראתה נהנית עם הבחור . "לילי אני הולכת לרקוד עם אלנה, אם תצטרכי משהו תתקשרי אלי" אמרתי לה והיא בתגובה הנהנה וחייכה. הרמתי את שני השוטים שנותרו על הבר ולקחתי את ידה המושטת של אלנה.
המוזיקה הייתה יותר משכרת מהמשקה עצמו. עצמתי את עיני ורקדתי לקצב השיר. לפתע ידיים חמות וגדולות עטפו אותי. בטשטוש מועט הבטתי לעבר הבחור וליבי החל לפעום מהר, ראותי החלו להצתמק. עיניו היו זהובות בוהקות אך בשונה מכולן, הן התערבלו. בדיוק כמו של איתן.