צבעוני אדום פרק 2 חלק 3

הגענו לקבלה, הפקידה ישבה עם שיער מעט מבולגן, הכפתור הראשון בחולצתה היה פתוח , האודם הורוד כבר אינו מרוח על שפתיה ולחייה סמוקות במקצת. איך זה שקלייד היה נראה כאילו עשרים דקות לא עבר עליו כלום ועליה נראה שעברה סערה?
"תסדרי את השיער ותסגרי הכפתור סופי, את לא עומדת בסמטה" גברת נוח אמרה תוך שהיא יצאה מהמעלית והתקדמה לכיוונינו " בוקר טוב, גברת פיליסידד איך את מרגישה?" גברת נוח הסתכלה עלי במבט בוחן כאילו ידעה מה קרה לי אתמול, בדיוק כמו קלייד. "בוקר טוב גברת נוח אני בסדר תודה" חייכתי "יופי, אני מקווה שהבנים שלי מסבירים לך יפה על המקום ואת תפקידך החדש אך לצערי אגנוב לך אותם. איתן, דרק, קלייד בואו למשרד שלי יש לנו משהו לדסקס עליו. סופי תחייגי לקרין שתגיע לפה במהירות להמשיך את הסיור לליב" היא ירקה לכיוון סופי וזה נתן תחושה שהיא אף פעם לא אהבה אותה וזה היה נראה שסופי ידעה את זה.
"ליב?" שאלה אותי בחורה גבוהה כנראה נושקת לגיל ה40 עם שיער מחומצן ושפתיים מלאות יתר על המידה, שהתקרבה אלי תוך שנקישת העקבים הגבוהים שלה נשמעו ברקע. "קרין?" חייכתי בנימוס אליה "בואי נעשה את זה מהר" היא ישר פנתה לכיוון המסדרון השמאלי "אלה המשרדים שלנו, בכל משרד ישנם שני עובדים שאחראיים על תחום אחר. לדוגמא במשרד הזה"- נכנסנו למשרד בערך בגודל של המשרד שלי, בתוכו ישבו שני עובדים שהרימו את מבטם חייכו אלי והמשיכו בעיסוקיהם –"עובדים על פיתוח טכנולוגיה ללימוד של מקצועות הומניים, במשרד הבא במקצועות ריאליים, במשרד הבא זה פיתוח חומרי לימוד מיוחדים שנוצרו מעיבוד כל החומר שנלמד כרגע בבתי הספר וחילוק למקצועות ותתי מקצועות ככה שיהיה קל יותר לסנן את המידע שלבסוף מגיע לספרים" נעצרתי באמצע המסדרון "למה לסנן את החומר? אתם לא רוצים ללמד את הילד כמה שיותר?" היא הסתכלה עלי בהתנשאות מעטה "אנחנו לקחנו את החוקרים הכי טובים שניתן למצוא כדי שהם יחקרו איזה חומר ילדים זוכרים ואיזה לא, את החומר שבממוצע רובם זוכרים אנחנו בודקים כיצד הוא נלמד . בדרך זו אנחנו מבינים איזו דרך הכי יעילה ללמד אותם כמה שיותר חומר. מצאנו שאם מלמדים משהו בכמות גדולה ועם הרבה תתי נושאים, הרבה מהחומר מתפספס . לכן אנחנו פיתחנו חומרי לימודים שמתפרשים על כמה שיותר חומר בתחום אך כמה שיותר מתומצת. כמובן דואגים שזה לא יאבד מידע חשוב" היא המשיכה ללכת לכיוון המשרד של גברת נוח "כאן יושבת גברת נוח, היא כרגע בישיבה עם הבנים שלה, אני חוזרת למשרד" היא הסתובבה ונכנסה לאחד החדרים שקרובים למשרדה של גברת נוח.
הסתובבתי לכיוון הקבלה מעט מבולבלת מהתנהגותה של קרין. אני לא הכרתי אותה לפני, למה היא התנהגה אלי כאילו היא שונאת אותי? "אל תשימי לב אליה" אמרה לי מישהי גבוה עם שיער חום ועיינים חומות דבש גדולות שתחומות בריסים הכי ארוכים שראיתי "אני שלי, אני עובדת עם קרין באותו משרד. שמעתי איך היא דיברה אליך והנחתי שתרגישי מותקפת " גיחחתי כי היא קלעה למצבי "אל תדאגי היא ככה עם כולם, בעיקר לבנות צעירות, חדשות ויפות" היא חייכה אלי מאוזן לאוזן מה שגרם לפניה לזרוח. "תודה ממש, באמת הרגשתי מבולבלת. את מכירה פה את כולם?" שאלתי אותה כשהיינו בדרך לכיוון המסדרון של המשרד שלי "כן אני יכולה לעזור לך ממש להכיר מילולית כל אחד מהאנשים פה" היא שאלה כדרך אגב "אני וחברה הולכות לאכול עוד חצי שעה , תרצי להצטרף אלינו?" הגענו למשרדי, "אני מצטערת לגבי ההצעה של האוכל, אבל אני מעדיפה להישאר קרוב למשרד כדי שכשהמנהלים שלי יצאו מהפגישה שלהם עם גברת נוח אני אהיה פה לרשותם" ניסיתי להישמע כמה שיותר מצטערת. "שתדעי שבמשרד כולן מקנאות שאת עובדת צמוד לשלושתם, הם נחשבים פה מאוד" גיחחתי "אני יכולה להניח למה" היא התיישבה בכיסא שלי ושמה רגליים על השולחן ואני המשכתי לעמוד גב לדלת "כמובן, אני לא עיוורת הם נראי.." ארשת פנים של שלי קפאה היא לאט הורידה את הרגליים מהשולחן "כן תמשיכי, נראים?" הסתובבתי וראיתי את קלייד עומד בפתח המשרד עם חיוך מעושה. "אני אלך" שלי כחכחה בגרונה ובדרך יציאה ראיתי שקלייד עוקב במבטו על החלק התחתון של שלי, גלגלתי עיניים. הוא התקרב אלי ואני הלכתי אחורה עד שהישבן שלי נתקע בשולחן, הוא נעמד קרוב מאוד, האוויר נהיה סמיך היה ניתן להדליק נורה עם החשמל שהיה באוויר בינינו, הוא הסתכל עלי מלמעלה ובאותו רגע הסיטואציה העלתה בי פלאשבאק לאתמול בערב.
" אני עכשיו אקרא למונית” הוא התקרב אלי יותר ככה שפנינו במרחק של מטר “את תגיעי הביתה” עיניו הירוקות היו כה גדולות וכולאות שלא הצלחתי להשתחרר מאחיזת עיניו “את תיכנסי למיטה,תירדמי” הוא הרים את ידו לקחת את הבקבוק המנותץ “ובבוקר את רק תזכרי שיצאת למנהטן, שתית קצת וחזרת הביתה לישון" .

זה היה הוא. זה היה קלייד בסימטה ההיא.