צבועני אדום פרק 6 חלק 3

המונית נעצרה מול בניין לא גבוה במיוחד אך יוקרתי . מולנו היה שלט גדול בצבע אדום שעליו רשום "jcp" . "אחריך" קלייד אמר בחיוך כנה ואני בתגובה גלגלתי עיניים והמשכתי לתוך הקניון, מנסה להסתיר את החיוך הקטן שעלה מהמחווה הפשוטה הזו. לפתע צלצול הטלפון שלי התנגן. "לילי, אני בכניסה של הקניון. איפה את?" שמעתי אותה מודה למישהו ברקע "אני בדיוק יוצאת מאחת החנויות לכיוון המרכז של הקומה הראשונה. את תראי אותי באחד השולחנות מחכה לך." בדיוק כאשר רציתי לענות היא הוסיפה "ממש כבד לי אז אני מנתקת". הבטתי לעבר קלייד שנראה מתעניין במוצרים אשר הוצגו בחלון הראווה של חנות תכשיטים. נעמדתי ליידו "בוא, לילי מחכה לנו למ.." קלייד הרים את ידו והצביע על זוג עגילים מיהלומים . "את אוהבת תכשיטים?" נאנחתי " אמנם יהיו נשים שאוהבות שיקטעו את דבריהן בשביל תכשיט, אך אני לא אחת מהן. וגם אני יותר אוהבת תכשיטים מאבנים מיוחדות, לא יהלומים. עכשיו בוא איתי לילי מחכה לנו למטה."
"ליב!" נשמעה קריאה מאחד השולחנות אשר היו קרוב לקיר משיש לבן נקי. חיפשתי עם עיניי את מקור הקריאה עד שנעצרתי בלילי אשר מוקפת בכמות גדולה של שקיות שהיו מונחות על הכיסאות ובצדדיהם. "אז אתה איתן המדובר?" לילי שאלה כאשר הגענו לשולחנה ובראשי אני נותנת לה מכה קטנה בכתף. "שמח לשמוע שאחי מדובר בשיחות פרטיות, אך לצערי את מכירה היום את קלייד" קלייד אמר בשעשוע והושיט יד ללילי אשר לחצה את ידו מהופנטת מיופיו. "אין צורך שתרגיש צער, אני בטוח לא מרגישה אותו". היא חייכה אליו ושניהם הביטו ארוכות אחד בשנייה. "סליחה להרוס את הרגע, אבל אני צריכה למצוא לבוש לאירוע היום". קלייד מיד הסית את מבטו לעברי והתקרב לאוזני מעט "אין צורך להיות נרגזת, אני בסך הכל נחמד לחברתך". גלגלתי את עיני והבטתי לעבר לילי "לאיזו חנות לדעתך כדאי ללכת קודם?" היא נראתה מעט מהורהרת אך לפני שהיא הספיקה להגיב קלייד לקח כמעט את כל השקיות שהונחו מסביב ללילי "בואו יש כאן חנות שממנה אנחנו תמיד קונים ביגוד לאירועים".
מיד כאשר נכנסנו לחנות המוכרת נגשה לקלייד "איך אפשר לעזור לך הפעם?" היא חייכה חיוך מאוזן לאוזן. "בקי! את יכולה להיות התכשיט שמתאים לכל השמלות שנמצאות כאן" קלייד אמר תוך שהלך לחבקה ואני נחרתי בבוז . "בקי תכירי , זאת לילי" בקי חייכה לעברה "והנוחרת זאת ליב" בקי צחקקה "חברה שלי עושה את זה מתוך שינה, לדעתי זה יותר גרוע". היא אמרה ואני צחקקתי, מנסה להתנער מההקלה שהרגשתי על כך שיש לה חברה. "חייב את ידי הקסם שלך בקי, תעזרי לי להפוך את ליב למכובדת?" יישרתי אליו מבט נוקב ובקי גיחכה ומיד לקחה את ידי. "הוא הולך לגיהינום ".
התא הלבשה היה מרווח בעל מראה מהתקרה לריצפה. הוילונות היו עבים, בצבע לבן פנינה. בקי הביאה שמלה אחר שמלה לתוך התא הלבשה אך כל מה שמדדתי הרגיש לי יותר מידי מגונדר או פשוט לא התאים לגופי. הורדתי את השמלה האחרונה שבקי הביאה לי לפני שהיא הלכה לחפש שמלות נוספות בחלק האחורי של החנות. הבטתי במבואה במראה, עיניים ירוקות מתערבלות הביטו בי. הרגשתי אי נעימות עם גופי הערום למחצה, רגלי היו מעט גדולות ויריכי נשקו זו לזו וידי היו רחבות מעט.
"הבאתי לך משהו" בקי אמרה בהתרגשות מעבר לוילון אך מצב רוחי ירד. אני הרגשתי לא יפה, לא טוב עם גופי ובנוסף כבר זמננו כמעט תם ואני לא מצאתי שום דבר שמתאים. "אני מוותרת בקי" הרגשתי שדמעה קטנה יורדת במורד לחיי. בקי נכנה לתא הלבשה וסגרה אחריה את הוילון. "תתיישבי" היא פקדה עלי ואני ביאוש התישבתי על ספסל קטן בצבע פנינה שהיה צמוד לקיר. "מגיעות אלי מאות לקוחות ביום, אלפי לקוחות בשבוע ואת הכי בלטת. את יודעת למה?" היא שאלה אותי בזמן היא תלתה על וו משמאלה כיסוי לתלבושת אשר היתה בפנים ככל הנראה שמלה. "כי אני הגעתי עם קלייד?" מלמלתי. בקי הנידה את ראשה וצחקקה "לא טיפשונת. אני אזכור אותך כי את כל כך יפייפיה מבפנים שאת משדרת את זה לבחוץ. אני יודעת שבזמן מדידות בגדים הרבה פעמים את נכנסת למשבר אמצע קניות. זה קורה. אבל את באמת בין הבחורות הכובשות שהכרתי ולכן תתאפסי על עצמך, תמדדי את השמלה שהבאתי לך ותצאי להראות לכולנו כמה את יפה." היא פקדה עלי ויצאה מתא ההלבשה מבלי שהספקתי להגיב. חייכתי לעצמי, הרגשתי מעט יותר טוב. התקדמתי לעבר הכיסוי ופתחתי את הרוכסן. נגלתה בפני שמלה חצי ארוכה חצי קצרה יפייפיה בצבע תכלת. הבד היה סאטן עדין שכאשר לבשתי את השמלה הוא התיישב על כל קימורי באופן אלגנטי ומעדן. יצאתי מתא הלבשה. לילי הביטה בי ופיה נפער מעט "אם הייתי גבר.." היא החלה לומר.
"היית חושבת מה שאני חושב". קלייד סיים את משפטה ואני הסמקתי.הרגשתי פרפרים קטנים מתעופפים בבטני אך לפתע שיחתי עם גברת כהן עלתה לראשי ומיד הדחקתי את הפרפרים עמוק לבפנים. "ידעתי שזה יישב עלייך כמו כפפה על היד! אני מצרפת לך נעלי עקב בצבע לבן פנינה לחשבון ואת מוכנה לאירוע!". בקי אמרה בהתרגשות והלכה לאיזור הנעליים כדי לקחת את הזוג המבוקש.
קלייד יצא מהחנות בזמן שאני החלפתי בחזרה לבגדי. לאחר שלילי ואני סיימנו עם החשבון יצאנו לעבר הכניסה ממנה אני וקלייד הגענו. הבחנתי בקלייד יוצא מחנות התכשיטים שעברנו בכניסתנו לקניון, הוא החזיק שקית קטנה בידו. "קונה לעצמך שעון חדש לאירוע?" אמרתי בסרקסטיות אך הוא הניד את ראשו , חייך והושיט לי את השקית. מבטתי עבר מהשקית לעיניו הירוקות אך לפני שיכולתי להגיב נשמעה צפירה רועשת. הבטתי לעבר מקור הצפירה אשר נשמעה מהכניסה וראיתי "ריינג' רובר" שחורה מבריקה עם דלת פתוחה אשר ממנה יוצא איתן ומתקדם לכיוונינו.
"שמח שיצא לי לפגוש אתכם בכניסה , אתם מוכנים?" איתן אמר וחייך אלי ואז הביט בלילי מעט מופתע "שלום, אני איתן" הוא הושיט את ידו . לילי זרקה לעברי מבט לפני שלחצה את ידו. "שמעתי עליך רבות." היא אמרה. איתן הרים את מבטו הזחוח אלי ואני הסמקתי. קלייד נחר בבוז. עליתי על קצות אצבעותי כדי להתקרב לאוזנו של קלייד. "אין צורך להיות נרגז" אמרתי וצחקקתי. קלייד גלגל את עיניו.
"נצטרך לעצור בבית של לילי כדי שאני אוכל להחליף בגדים " אמרתי בזמן שנכנסנו לרכב. איתן הנהנן בזמן שאני הכתבתי את הכתובת לנהג.