צבועה באהבה-פרק 42

בס"ד
נקודת מבט של טוהר:
נעלתי נעליים ויצאתי מהבית,הדמעות נפלו מעיניי, הסתכלתי על התמונה כמה וכמה פעמים ובכל פעם שהסתכלתי לא האמנתי.
הלכתי לכיוון הבית של אלירן,לקח כמה דקות עד שהגעתי לשם.
דפקתי בדלת וגאיה פתחה לי,'היי טוהר אלירן בחדר שלו' אמרה.
חייכתי אליה חיוך מזויף והלכתי לחדר של אלירן נכנסתי לחדר בלי לדפוק.
'טוהר מה את עושה פה?' שאל בחיוך והתקרב לנשק אותי.
זזתי ממנו והוא הביט בי בשאלה,'אתה באמת חושב שאני אתנשק איתך?' אמרתי בכעס.
'למה לא?' שאל בחיוך.
'למה לא באמת תבגוד בי ואחרי זה אני יהיה איתך כאילו הכול כרגיל' אמרתי.
'על מה את מדברת טוהר?' שאל.
'על זה' אמרתי לו והראיתי לו את התמונה .
הוא לקח את הפאלפון מידי והסתכל עליה כמה רגעים.
'מה זה?' הוא שאל לא מבין.
'תגיד לי אתה' אמרתי ודמעה בוגדנית ירדה מעיניי.
'טוהר אני נשבע לך שזה לא קרה' אמר בקול מתחנן.
'זה לא מה שאני רואה' אמרתי.
'את חייבת להאמין לי' התחנן.
'תן לי סיבה אחת להאמין לך' אמרתי בקול חנוק.
'אני אוהב אותך ואת יודעת את זה אני בחיים לא הייתי עושה לך דבר כזה' אמר בקול צרוד.
'אז מה זאת התמונה הזאת?' שאלתי לא מבינה.
'אני לא יודע אבל אני אברר' אמר.
'אז עד שתברר מצטערת אני לא מסוגלת להיות איתך' אמרתי והשפלתי את ראשי.
'טוהר…' התחיל להגיד.
'אלירן תפסיק עכשיו' אמרתי ויצאתי מהחדר.

נקודת מבט של נור:
קמתי בבוקר אחרי שישנתי שעתיים בלבד כי טוהר הייתה אצלי עד ממש מאוחר אחרי שנפרדה מאלירן.
את האמת לא היה לי איך לנחם אותנ כי אני יודעת כמה היא אוהבת אותו וכמה הוא אוהב אותה .
קמתי מהמיטה והלכתי לצחצח שיניים,שטפתי את פניי והלכתי לחדר הארונות שלי.
קיבלתי הודעה "נור היום אני בא לאסוף אותך ואנחנו יוצאים" קיבלתי הודעה מנבו.
אנחנו מכירים כבר שבועיים ונפגשנו כמה פעמים הוא בא אליי פעם אחת אבל לא פגש את ההורים שלי .
"לא היום אני באה אלייך כי יהיה לי קר" כתבתי לו.
"טוב היום בשבע תהיי מוכנה" כתב לי.
"קבענו" כתבתי לו.
הלכתי לחדר הארונות והוצאתי משם גי'נס שחור וחולצת משבצות בצבע אדום שחור,נעלתי נעליים שטוחות בצבע שחור.
אספתי את שיערי בקוקו ריססתי דאונדורנט והתזתי בושם ,ירדתי למטה וראיתי את הוריי יושבים בשולחן האוכל ,'בוקר טוב נסיכה' אמרה אימא שלי.
'בוקר טוב אמרתי לה ולקחתי כמה קוראסונים ,'טוב אני חייבת ללכת' אמרתי ושמתי את הקוראסונים בשקית.
'ביי' הוריי אמרו .
לקחתי את התיק שלי מהכניסה ויצאתי מהבית.
נכנסתי לאוטו שלי והתחלתי לנסוע,שמתי את המוזיקה בקולי קולות.
אלו הרגעים הכי כיפים בחיים שלי,שרתי עם המוזיקה והגעתי לבית ספר יותר מהר משחשבתי .
הוצאתי את הקוראסנים ואת התיק ויצאתי מהאוטו ,נעלתי אותה והתחלתי ללכת לכיוון הכיתה.
נכנסתי לכיתה והמורה כבר הייתה בכיתה,'כן הור מה קרה הפעם?' אמרה בטון מתנשא.
'כלום פשוט הייתי רעבה' אמרתי לה והרמתי את שקית הקוראסונים בשביל שתראה .
היא נאנחה וסימנה לי לשבת התיישבתי והתחלתי לאכול.

נקודת מבט של אלירן:
ישבתע בכיתה לא מקשיב למילה אחת ממה שהמורה אומרת,לא הבנתי מי יכול לעשות דבר כזה,ולמה שמישהו יעשה דבר כזה?התחלתי לחשוב על אנשים בראש אבל אף אחד לא עלה לי בתור אופציה.
זה פשוט לא פייר ,למה לעשות דבר כזה?! רק גיא יודע מזה ואני בטוח שגם נור יודעת כי טוהר בטוח סיפרה לה.
נשמע הצלצול ויצאתי מהכיתה,הלכתי ישר למחששה בשביל להוציא עצבים קצת.
'אלירן' שמעתי את הקול של נור מאחוריי.
היא נכנסה למחששה וישבה לידי.
'שמעתי מה קרה' היא אמרה .
'נו ו..' אמרתי והוצאתי את אוויר הסיגריה.
'תשמע אני לא יודעת אם זה נכון או לא אבל טוהר ממש נפגה ממך היא הייתה אצלי עד חמש אתמול וכל הזמן רק בכתה' אמרה נור.
נצבט לי הלב כשהיא אמרה שהיא בכתה בגללי זה לא מגיע לה.
'את חייבת להאמין לי שלא עשיתי את זה לא בגדתי בה' אמרתי מתחנן.
'גם אם אני מאמינה טוהר בינתיים לא אתה חייב להוכיח לה' היא אמרה.
'יש לך את התמונה הזאת?' שאלתי.
היא הנהנה ושלפה אץ הפאלפון מהכיס האחורי חיטטה כמה שניות והראתה לי את הפאלפון.
קירבתי את התמונה אל הנערה שאיתה אני "מתנשק" וניסיתי לזהות מי זאת ,אני לא מכיר אותה.
'אין אני לא יודע מי זאת' אמרתי בעצבים.
'תנסה לחשוב אולי זאת מישהי במועדון שהתכרת?' ניסתה להציע.
'יצאתי למועדונים רק עם טוהר' עניתי.
'טוב אין לי מה להגיד לך' אמרה נור בייאוש.
'טוב ביי אני רוצה להיות לבד'אמרתי בלי טקט.
היא קמה מהמקום,'נור תשלחי לי את התמונה' אמרתי לה היא הנהנה ויצאה מהמחששה.
הסתכלתי כמה שניות על הדלת והעפתי את המאפרה בעצבים.
'