צבועה באהבה-פרק 28

בס"ד

נקודת מבט של גיא:
הגענו לבית קברות והתחלנו ללכת לכיוון הקבר של אמא של עדן,התהלכתי עם עדן,היא לא בכתה ,לא הוציאה מילה,אלירן טוהר ונור היו מאחורינו ,ביקשתי מהם לבוא בשביל שעדן תרגיש שיש איתה עוד מישהו.
הגענו לקבר והיו כמה אנשים מסביבו כנראה אנשים מפעם שהכירו את אמא שלה,הסתכלתי על אבא של עדן הוא בכה בקול שקט,עדן לא אמרה כלום היה לה מבט קשה לפענוח בפנים.
'תודה שבאתם' לחש אבא של עדן ,הסתכלתי עליו וחייכתי אליו חיוך מנחם.
הרב התחיל לומר קדיש,ועדן חפרה את ראשה בתוך החזה שלי הרגשתי שבכל פעם שאנחנו עונים "אמן" כואב לה יותר.
'נורית אשתי אהובתי' התחיל אבא של עדן להגיד,'אותך תמיד אהבתי ואותך אני תמיד יאהב ,יום לפני שעשית את מה שעשית אמרת לי אחרי כל כך הרבה שנים שאת אוהבת אותי,את לא יודעת כמה אושר התמלאתי ששמעתי את המילים יוצאות מהפה שלך הרגשתי שהם רק יוצאוץ מהפה שלך אבל הן בעצם יוצאות מהלב אבל עכשיו כלום לא יעזור עכשיו את כאן' אמר ומשך באפו חיכה כמה שניות והמשיך לומר,'אני מצטער על הכול כשראיתי אותך שוכבת מדממת על המיטה הרגשתי שאני מתתי איתך ,אני אוהב אותך נורית' אמר והחל לבכות.

נקודת מבט של עדן:
הרגשתי איך הלב שלי מתנפץ ,אבל לא בכיתי ,הדמעות כבר לא יצאו ,אבל כל מילה שאבא שלי אמא הכניסה לי סכין ללב וכל דמעה שזלגה מעיניו סובבה לי סכין אחר.
'אז אמא' התחלתי לומר הרגשתי איך כולם מתסכלים עליי ,השפלתי את מבטי לרצפה ,לא יכולתי שהסתכלו עליי הרגשתי שכתוב לי על המצח באותיות דם "אשמה".
לקחתי נשימה והמשכתי לדבר ,'הרבה זמן שלא קראתי לך ככה ,התקופה האחרונה לא הייתה התקופה הכי טובה שלנו ביחד,אבל אני נשבעת לך שלא העלתי בדעתי שתעשי דבר כזה ,אם הייתי יודעת הייתי פשוט שותקת במקום לתעוק,במקום לברוח הייתי נשארת,אמא אני כל כך מצטערת' דמעות החלו לזלוג מעיניי אבל המשכתי לדבר ,'רק חבל שאני מצטערת מאוחר מדי'.
התחלתי לבכות גיא התקרב אליי וחיבק אותי אל חזהו.
הרגשתי טיפשה הרגשתי מטומטמת ובעיקר הרגשתי אשמה.