צבועה באהבה -פרק 24
בס"ד
ישבתי בחדר ההמתנה מחוץ לחדרי הניתוח,אמא אבא ואביב כבר הגיעו ,אני עצבני אני עצוב אני בסערת רגשות,החזקתי לטוהר את היד ,היא ישבה לידי מאז שהכניסו את גאיה לחדר ניתוח ועברו לפחות שלוש שעות,והרופאה הזאת עדיין לא באה לעדכן מה עם גאיה.
הקטנה הזאת אם יקרה לה משהו אני אמות,אני זוכר שהיא נולדה ,שהלכתי לראות אותה בבית חולים בפעם הראשונה ,היא הייתה נראית כל כך קטנה ועדינה,כבר אז הבטחתי לעצמי שאני ישמור עליה כל החיים.
אסור לי להיכשל ולה אסור למות,אסור לה לוותר היא צריכה להילחם כמו שלימדתי אותה תמיד,אני זוכר את היום שהיא עלתה לכיתה א' היא כל כך התרגשה והעירה אותי שלוש שעות לפני הזמן,אני זוכר איך התיק היה יותר גדול ממנה.
אני זוכר את התדריך שעשיתי לה כשעלתה לכיתה ז' ,שכל בן שמתחיל איתה ,שאם מישהו מסתכל עליה שתקרא לי,וכשנכנסנו ביום הראשון ללימודים כמה בנים מכיתה ח' הסתכלו עליה,אני זוכר איזה מכות דפקתי להם ואז השעו אותי,אני זוכר איך היא צעקה עליי אחרי זה ,היא תמיד הייתה יותר בוגרת ממני.
אני זוכר כמה כעסתי כשגיליתי על החבר הראשון שלה ,ואני גם זוכר איך היא ניסתה להרגיע אותי ,אני זוכר כמה רציתי להרוג אותו כשראיתי אותם מתנשקים בדשא של בית ספר,ואחרי זה גיא הרגיע אותי,תמיד אמרתי לו שהוא לא שמור מספיק על בר.
אני זוכר כל כך הרבה דברים טובים ממנה ,ואסור שהדברים האלה יהיו בתור זיכרון עצוב,אני רוצה להמשיך לצבור זכרונות ממנה.
כבר עברו חמש שעות גיא כבר הגיע ,אבל הוא יודע שבמצבים האלה אם לא רוצים שאני אתפוצץ לא מדברים איתי ,טוהר כבר נרדמה ,הנסיכה הזאת רק בזכותה אי נשאר שפוי ,האצבעות שלי שהיו קרות ליטפו את השיער הרך והנעים של טוהר,הייתי עייף אבל לא יכולתי ללכת לישון ,לפתע הרופא יצאה היא הייתה נראית מותשת,אמא אבא ואביב קמו מהמקום ,הערתי את טוהר וקמתי גם אני ,נעמדנו מולה ורק חיכינו לבשורה ,או הקשה ביותר או הטובה ביותר אין באמצע.
תגובות (2)
פרק מושלם++++++!!!!!♡♡♤ תמשיכי!!♡
חח תודה רבה רבה