צבועה באהבה-פרק 23

בס\'\'ד
נקודת מבט של עדן:
קמתי בבוקר גיא עדיין ישן השעה הייתה שש בבוקר,יש עוד זמן עד הבית ספר אבל אני רוצה להכין ארוחת בוקר,כבר שבוע עבר מאז מה שקרה עם אמא שלי ,היא אפילו לא ניסתה להשיג אותי נראה לי שפשוט ירדה לה מועקה מהלב כשעזבתי,יום אחרי זה הלכתי עם גיא וקנינו לי בגדים חדשים כמובן שהוא לא הסכים לי לשלם על כלום.
צחצחתי שיניים והלכתי למטבח סידרתי קצת את הבית ואז התחלתי להכין ארוחת בוקר ,'מי זאת הבשלנית היפה הזאת?' גיא חיבק אותי מאחורה,'בוקר טוב לך' הסתובבתי אליו בחיוך ונתתי לו נשיקה על השפתיים,'מישהי פה מצב רוח טוב' גיחך,צחקתי ואמרתי 'מה אתה עושה היום?' שאלתי אותו,'אני הולך לאלירן לבית חולים' ענה הנהנתי מאז שגילו שלגאיה אחות יש אלירן יש סרטן הוא כל יום בא לשם להיות עם אלירן,כי ההורים של אלירן עובדים ,כי גם אלירן לא יכול לעבוד עכשיו כי מישהו צריך להישאר עם גאיה.
'מה איתה באמת?' שאלתי והפכתי את הפנקייק שהיה במחבת,'מחר יש לה ניתוח שאמורים להוציא לה את כל הגידול' ענה והתקרב אליי,'תביאי נשיקה' לחש לי ,הנדתי בראשי,\'נו\' לחש בקול גברי ,נתתי לו נשיקה יבשה והלכתי ,'מה את חושבת שזה יספק אותי?' שאל לא מאמין,'אני לא צריכה לדאוג למלא את הצרכים שלך' גיחכתי,'טוב את לא ממלאה את הצרכים שלי את לא מקבלת אוכל' אמר ושילב ידיים,'לא צריך' אמרתי וניסיתי לא לצחוק ,הסתכלנו אחד על השניה ,וכבר הייתי ברגע שכבר עוד רגע לא יכלתי להחזיק מעמד לא לצחוק כי אז הוא "ניצח אותי" ,ואז התפוצצנו שנינו,הוא התקרב אליי ואז נתן לי נשיקה שממלא את שלו צרכים ליומיים.

נקודת מבט של אלירן:
קמתי בבוקר בבית חולים,אני ישן פה כבר שבוע כי מישהו צריך לישון עם גאיה,היא עדיין ישנה ,הנסיכה הזאת אם משהו יקרה לה אני אמות.
מחר זה הניתוח שמכריע ,או שמוציאים את כל הגידול או שאם רואים שיש עוד גידולים ,חס וחלילה ,ממשיכים בטיפול .
כבר כמה ימים שלא ראיתי את טוהר,את האמת אני מתגעגע אליה אבל לא רציתי שהיא תבוא לבית חולים,'אלירן' גאיה קמה ושאלה מנומנמת,'כן יפה שלי?' שאלתי והתקרבתי אליה,'אתה יכול ללכת' אמרה ,חייכתי והסתכלתי עליה,'נראה לך ומי ישאר כאן?' שאלתי בציניות,'אני יכולה להישאר לבד' אמרה בקול חלש,'תחזרי לישון' אמרתי היא כנראה שמעה בקולי כי היא באמת חזרה לישון.
אח גאיה ,גאיה ,"בוקר טוב" נשלחה הודעה מטוהר,"בוקר טוב לאישה הכי יפה בעולם" כתבתי לה בחזרה,"אני באה היום" קבעה,"טוב" כתבתי לה,אני פשוט גם הייתי צריך אותה.

נקוד מבט של טוהר:
סגרתי את הפאלפון והלכתי לצחצח שיניים נכנסתי לחדר שלי ולא רציתי ללכת לבית ספר,רציתי רק לראות את אלירן כבר…
לבשתי חצאית שחורה קצת מתחת לברך ושריג בצבע ירוק זית בגלל שהתחיל להיות קצת יותר קר.
נעלתי מגפונים קצרים בצבע שחור ואספתי את שערי לקוקו,התאפרתי ממש קצת ,ויצאתי מהבית אמא ואבא כבר יצאו לעבודה אבל עדיין מסוכן לצאת עם מכנס,וקר לי בשביל להחליף בחוץ.
במקום ללכת לבית ספר כמו בכל בוקר פניתי את הפנייה לבית החולים ,העלתי קצת את החצאית והמשכתי לכת,אני יודעת שאלירן יקבל אותי כמו שאני אבל אני לא מקבלת את עצמי כמו שאני.
תקעתי באוזניי אוזניות עם המוזיקה האהובה עליי הוזיקה של ברונו מארס,הוא פשוט הזמר האהוב עליי,כל השירים שלו מדברים אליי.
הגעתי לבית החולים והלכתי לחדר של גאיה,ראיתי את אלירן יושב על כיסא ליד גאיה ומלטף לה את השיער ,'שלום לך' אמרתי וחייכתי ,הוא חייך כשהוא ראה אותי,הוא קם ממקומו ונתן לי נשיקה,כל כך התגעגעתי אליו,'יפה שלי' מלמל לי חיבקתי אותו ,והוא נתן לי את החיבוק הכי חם שהוא יכל,אני כל כך אוהבת אותו.
'איך היא?' שאלתי וישבתי בכיסא שאלירן ישב בו לפני כן,'מנסה להיות חזקה' אמר בקול קצת עצוב והושיב אותי עליו,הוא הסתכל עליה,ואני הסתכלתי עליו בחיוך,'מה?' הוא צחק,'סתם אתה לא מתאר לעצמך כמה אני אוהבת אותך' הודיתי בפניו,הוא פשוט נישק אותי וחייך כשהתנתקנו.
'אלירן' מלמלה גאיה מתוך שינה,'מה יפה שלי?' שאל בדאגה,'אני לא כל כך מרגישה טוב' אמרה וקמה מהמיטה,'אל תקומי' אמר וקם אליה ,אני קמתי גם,'יש לי סחרחורת' אמרה והחזיקה בראשה,'טוהר תקראי לרופא' ביקש אלירן ,הנהנתי והלכתי מיד לאחת הרופאות שעמדה שם ,סליחה גאיה מחדר 173 לא מרגישה טוב' אמרתי בדאגה,'אני לא הרופא שלה אבל אני באה' אמרה והלכה אחריי,נכנסנו שתינו לחדר,וראיתי את גאיה שותה מים,'גאיה נכון?' שאלה אותה הרופאה הלא מוכרת,'כן' אמרנו אני ואלירן ביחד,'טוב איפה בדיוק את לא מרגישה טוב' שאלה הרופא ולפתע גאיה הקיאה,הרופאה ניגשה אליה במהירות והורתה לה להיכנס למיטה.
'אני לא רוצה להיכנס למיטה' אמרה גאיה קצת בצעקה וניסתה לקום ברגע שקמה התעלפה,אלרין ניגש אליה במהירות והרופאה ניגשה אליה במהירות ובדקה לה את הדופק,היא לחצה על איזשהו כפתור ,וכמה שניות אחרי זה נכנסו אנשים עם מכונת החייאה אני חושבת,מה החייאה רק כואבת לה הבטן,'תתרחקו בבקשה' אמרה לנו אחת האחיות שהייתה בחדר,'תתנו לי לראות אותה' צעק אלירן ,לא ידעתי מה לעשות ,פתאום סגרו את המיטה של גאיה בצדדים בסוד של סורגים כאלו והתחילו להוביל אותה ,גאיה הייתה מחוסרת הכרה,אלרין יצא אחריהם בריצה 'לאן אתם לוקחים אותה?' צעק,הרופאה עצרה ובאה אלינו ,הרופאים האחרים הכניסו את גאיה לחדרי ניתוח,'תראה הגוף של גאיה בקריסה אנחנו עכשיו מכניסים אותה לחדר ניתוח ושם נראה מה קורה' אמרה והניחה את ידה על כתפו,'רגע אבל איך זה יכול להיות היה לה סרטן רק בבטן' שאל לא מבין,'אני לא יודעת יכול להיות שהוא התפשט במהירות אנחנו נעדכן כל כמה זמן,בינתיים תודיע להורים ולמי שצריך להודיע' אמרה ונכנסה לחדר ניתוח.
הוא הסתכל על הדלת שכתוב עליה חדרי ניתוח,ואז התחיל לבעוט בקירות,'למה?!' צעק התקרבתי אליו קצת,'אלירן תרגע' אמרתי,'אל תאמרי לי להירגע' צעק עליי ,נבהלתי קצת אבל ידעתי שאני לא יכולה לשפוט אותו עכשיו,התקרבתי אליו קצת וחיבקתי אותי הוא חיבק אותי בחזרה,סליחה יפה שלי' אמר,'אין על מה רק תודיע להורים שלך ולאביב ' אמרתי 'ותזכור אתה צריך להיות חזק בשבילם עכשיו' המשכתי לומר,הוא ישב בכיסא התיישבתי לידו ונתתי לו יד .
אני איתו לא משנה מה!