צבועה באהבה -פרק 49

בס"ד

נקודת מבט של נור:
'היום יום הולדת ,היום יום הולדת' שמעתי מתוך שינה את הקולות של אבא ואימא,פקחתי את עיניי וראיתי אותם מולי כשאימא עם עוגה ביד ושניהם עם כובעי יום הולדת.
'בוקר טוב נסיכה' אמר לי אבא .
'בוקר טוב' אמרתי בקול ישנוני.
'מזל טוב' אמרו שניהם.
חייכתי ,מה הייתי עושה בלי ההורים שלי.
' טוב אנחנו מחכים לך למטה תתארגני ותבואי' אמרה אימא אחרי כמה שניות שלא עניתי.
הם יצאו מהחדר וקמתי מהמיטה,לא האמתי היום זה היום הולדת שלי ,ויותר מזה היום המסיבה הכי שווה שיש.
אני עובדת על המסיבה הזאת כבר חודש בערך,מרשימת מוזמנים ועד די'גיי ואוכל, ואלכוהול.
הולכים להיות היום בערך 200 אנשים .
הלכתי לחדר האמבטיה שלי וצחצחתי את שיניי,שטפתי את פניי,נעלתי את נעליי הבית שלי וירדתי למטה.
'בוקר טוב' אמרתי בחיוך אמיתי חיוך שלא חייכתי כל כך הרבה זמן.
כל המטבח היה מלא בבלונים ,השולחן היה עם חטיפים ועוגה שנראית מפתה במיוחד,'אני לא מאמינה שאת בת 17' אמרה אימא בהתרגשות.
התיישבתי בכיסא ולקחתי לי כוס שוקו ,וחתיכה מהעוגה שאימא אפתה במיוחד בשבילי.
'אז כבר היום מאורגן להכול?' שאל אבא ואכל לחם קלוי עם ריבה.
הנהנתי ולקחתי ביס מהעוגה.
'טוב יפות שלי אני ממש מצטער אבל אני חייב לצאת לעבודה' אמר אבא וקם מהשולחן,לא כעסתי ,אבא שלי עושה הכול בשבילי ובדרך כלל נשאר על סוף ארוחת הבוקר.
הוא נשק לאימי על השפתיים ולי על הראש,הסתכלתי על ההורים שלי וחשבתי כמה אני רוצה קשר כזה,נכון יש את נבו שהוא מדהים,אבל אני בזמן האחרון מרגישה שאין לי יותר אהבה אליו,הלוואי שתהיה לי אהבה כמו של ההורים שלי.
'מתרגשת?' שאלה אימא
'כן' עניתי בפשטות.
'אני ואבא ישנים היום במלון כך שיהיה לך את הבית לכל הלילה' הודיעה לי.
'תודה אימא' אמרתי לה.
'בשביל שתהיי מאושרת אני ימות' אמרה לי וחייכה חיוך מרגיע.
חייכתי לה וקמתי לנשק אותה בלחי.
ואחרי זה עליתי לחדר שלי בשביל להתארגן ,בכל זאת יש לי יום ארוך במיוחד היום.
"תתלבשי נוח עוד חצי שעה אנחנו למטה",קיבלתי הודעה מאלירן כשהדלקתי את הפאלפון.
סקרן אותי לדעת מה זה אבל החלטתי לא לשאול,אני רוצה להיות מופתעת.
הלכתי לחדר הארונות שלי והןצאתי משם חולצה קצרה שחורה ועליון עם משבצות גי'נס שחור ונעלי אולסטאר שחורות.
התלבשתי ומרחתי טיפה מייקאפ על פניי,מרחתי מסקרה על ריסיי ואספתי את שיערי לקוקו.
"עוד חמש דקות" קיבלתי הודעה הפעם מנבו.
לקחתי תיק קטן,שמתי בו כסף, פאלפון ,מפתחות של הבית אמרתי שלום לאימא ויצאתי.

נקודת מבט של טוהר:
חיכינו לנור שתבוא במשך כמה דקות,המבט שלי נתקע לכמה שניות על אלרין,להגיד שלא קשה לי להיות איתו באותה מכונית,אבל בשביל נור אני מוכנה לסבול.
לפני שבוע עברתי בית ספר,מאז יותר קשה לי לא לראות את אלירן,אבל אני מעדיפה את זה מאשר בית הספר הקודם שלי.
למרות שזה עדיין מוזר לי לא להתחיל את הבוקר עם תפילה,עם שיעור תנך אחד בשבוע,בלי קבלת שבת בימי שישי.
הסתכלתי על הסביבה,על העצים ואז המבט שלי נתקע שוב על אלירן כמובן,אני עדיין אוהבת אותו,מעצבן אבל אהבה זה לא משהו נשלט,זה לא משהו שאני יכולה להגיד לה להפסיק,הוא ניסה לדבר איתי כמה פעמים במהלך השבוע ,אבל כל פעם התחמקתי כל פעם שהתחיל לומר משהו הכלתי פשוט,וכשתפס אותי לא הסכמתי לשמוע,קצת רע אבל פחות רע ממה שהוא עשה לי ,די טוהר תפסיקי לחשוב על המנאייק הזה!

נקודת מבט של נור:
נכנסתי לאוטו לא יודעת מה רוצים מהחיים שלי,כולם היו שם ,טוהר,אלירן,גיא,עדן וכמובן נבו.
'שלום' אמרתי לא מבינה.
'יאלה נוסעים' אמר אלירן והחל לנסוע.
'לאן?' שאלתי.
'את זה תדעי שתגיעי' אמר לי נבו וחייך אליי,למרות שלא ראיתי אותו כבר כמה ימים לא התגעגעתי ,נור את לא מתעסקת עם זה היום.
'תסובבי את הראש' ביקש ממני נבו,החלטתי לשתף פעולה,סובבתי את הראש והוא קשר סביב עיניי מטפחת כך שלא ראיתי כלום.
אחרי כמה דקות של נסיעה ,ושל נסיון להבין לאן הולכים האוטו נעצר ,נבו הוציא אותי מהרכב,וכולם היו לידי הרגשתי את זה .
מישהו הוריד ממני את המטפחת ולא האמנתי למראה עיניי,היינו במקום שעושים בו צניחה חופשית,אני לא מאמינה!
'אומייגד יאו זה מה שרציתי' צעקתי מהתרגשות
'מזל טוב חיימשלי' אמרה טוהר וחיבקה אותי,כולם חיבקו אותי אחריה ונבו נישק אותי קלות על השפתיים,שוב לא הרגשתי כלום בנשיקה הזאת.
הלכנו לקבלה וקיבל אותנו מדריך צניחה הוא לקח אותי לחדר הדרכה והסביר לי במשך שעה מה לעשות ומתי לפתוח .
אחרי שעה וחצי הגיע רגע העלייה למטוס לא יכולתי לראות את החברים לפני זה.
עליתי למטוס עם המדריך שלי הוא קשר את שנינו ברטמות והמטוס החל להמריא.
'את בלחץ?' שאל אותי.
'טיפה' הודיתי .
'ככה זה בפעם הראשונה אבל זה הדבר הכי כיף בעולם' חייך אלי.
הייתי בלחץ אבל זה משהו שאני רוצה כל כך הרבה זמן.
אחרי עשר דקות של טיסה המסוק נעצר ,'את מוכנה?' שאל אותי המדריך שסיפר לי ששמו הוא שי.
הנהנתי 'לכי אחורה טיפה' אמר לי והלך גם הוא.
'אוקיי באחת אנחנו קופצים אמר לי.
'אוקיי' אמרתי מנסה להתגבר על הרעש שמסביב
'שלוש שתיים אחת' צעק וישר קפצתי והוא מיד אחריי.
בהתחלה הרוח הכתה בפנים שלי ,הפרפרים בבטן עוד רגע התפוצצו,צעקתי כמו מטורפת אבל בכל זאת הסתכלתי על הנוף,הוא היה מדהים, אחרי כמה שניות הפרפרים נרגעו ואז זאת הייתה ההרגשה הכי טובה בעולם,הרגשה של חופשיות,של שחרור ,הרגשתי מאושרת.
'לפתוח' צעק שי,פתחתי את המצנח שנפתח ישר,ואחרי כמה שניות נחתתי בקרקע.
הרגשתי מדהים.

נקודת מבט של טוהר:
חזרתי הביתה אחרי שנור צנחה ונפגשה איתנו והודתה לנו,חזרנו הביתה כי בכל זאת יש לנו מסיבה היום.
כבר ידעתי מה אני לובשת ,נור דיברה במשך שבועיים רק על זה והכריחה אותי לקנות כבר בגדים.
השעה הייתה שתיים בצהריים זאת אומרת שיש עוד כמה שעות עד שאני צריכה להתחיל להתארגן ,נשכבתי במיטה והרגשתי איך העיניים שלי נעצמות לאט לאט.

נקודת מבט של אלירן:
חזרתי הביתה הייתי מת מעייפות,רק חיכיתי למסיבה בערב אני אוהב לרקוד לשתות ובעיקר בגלל שהיום קבעתי עם הבחורה מהתמונה שמסתבר שהשם שלה זה מור תבוא למסיבה לומר את האמת לטוהר,אני מתפלל כבר שבוע שטוהר תסלח לי,שטוהר תאמין שהתמונה לא אמיתית.

נקודת מבט של נור:
השעה הייתב שש נשארו עוד שעתיים עד שאמורים לבוא אנשים,נכנסתי לאמבטיה שמילאתי אותה בסבונים מפנקים,חשבתי כל כמה כיף היה לי היום,למסיבה הכול כבר מוכן,השתייה כבר הגיעה הברכה כבר נוקתה ,הדיי גיי אמור לבוא עוד מעט,המסכים לקריוקי מגיעים ביחד עם הדיי גיי.
אחרי חצי שעה יצאתי מהאמבטיה ,ומרחתי על גופי את הקרמים הכי אהובים עליי והלכתי לשולחן האיפור שלי,מרחתי מייקאפ וקונסילר,טפחתי על כריות עניי קצת צלליות וציירתי לעצמי ומרחתי מסקרה,לקחתי מברשת ובעזרתה הנחתי סומק על הלחיים שלי,מרחתי על שפתיי אודם אדום,הסתכלתי במראה והרגשתי יפה.
השעה הייתה שבע וחצי כנראה שהאיפור לקח לי יותר זמן ממה שחשבתי.
הלכתי לחדר הארונות שלי והוצאתי את השמלה שקניתי שלשלום,היא הייתה שחורה קצרה עם פתחי משולשים בצדדים,היא ישבה על הגוף שלי באופן מושלם.
נעלתי נעליי עקב שחורות ,עשיתי לעצמי בייבילס שגרם לשיער שלי להסתדר באופן מושלם,ריססתי דאונטורנט בבית שחי,ורססתי על עצמי את הבושם האהוב עליי.
ולפתע הייתה דפיקה ראשונה בדלת ,ירדתי למטה במהירות ,זאת הייתה טוהר,'חיים שלי' צעקתי לה בהצלהבות וחיבקתי אותה.
'וואו את מושלמת'אמרה ואז היו דפיקות נוספות ,אלו היו עוד אנשים מהשכבה.
ותוך שעה הבית כבר היה מפוצץ.

נקודת מבט של טוהר:
רקדתי כמו מטורפת לא עניין אותי כלום,ולפתע הרגשתי שמישהו מחזיק אותי ,יצאנו ממרכז הריקודים,זה היה אלירן.
'מה?' נאנחתי.
'בואי החוצה רגע' ביקש ממני.
'בשביל מה?' שאלתי חסרת סבלנות.
'אני רוצה להראות לך משהו' אמר .
יצאתי אחריו החוצה ובחוץ חיכתה לנו נערה בערך כבת גילנו.
'מי זאת?' שאלתי לא מבינה.
'היי' היא אמרה והתקרבה אל האור,וברגע אחד הבנתי זאת הנערה מהתמונה.
'מה היא עושה פה?' הסתכלתי על אלירן.
'טוהר אני באתי להסביר לך שמה שראית היה לא אמיתי זה פוטושופ שאני עשיתי בשביל לחבל לך ולאלירן במערכת יחסים בגלל שהא עזב את בת דודה שלי ,והרגשתי חייבת להחזיר לו ,אבל את חייבת להאמין לו,התמונה הזאת זה שקר' הודתה והשפילה ראש.
לא ידעתי מה לעשות,נתקפתי הלם,פשוט ברחתי מהמקום לא ידעתי מה להגיד.

הגעתי למרכז הריקודים שוב ואז המוזיקה נעצרה ונור עלתה לבמה הקטנה שארגנה לעצמה.
'אז שלום לכולם' התחילה נור לומר במיקרופון,'אז עכשיו אנחנו נתחיל עם הקריוקי ואת האמת הזמרת הראשונה שאני רוצה להזמין זאת חברה מאוד טובה שלי,טוהר הבמה שלך' אמרה והושיטה לי את המקרפון,ידעתי שאני לא יכולה לאכזב את נור.
עליתי לבמה 'איזה שיר?' שאל אותי הדיי גיי.
הסתכלתי על אלירן שעמד שם מאוכזב בפינה'עד שתחזור' עניתי והוא הנהן.
אחרי כמה שניות נשמעה המנגינה,התחלתי לשיר ,והזכרונות שלי ושל אלירן ביחד עלו לי לראש.
את הפעם ההיא בלונה פארק,את הנשיקה הראשונה שלנו,כל הפעמים שהייתי אצלו,שהיינו ביחד בבית חולים מחוץ לחדר הניתוח של גאיה.
מילות השיר יצאו ממני בכאב,כאב על מה שאיבדתי.
הרגשתי שאני לא מסוגלת,דמעות ירדו לי מהעיניים.
הרחקתי את המקרפון מהפה שלי,הנחתי אותו על הרצפה וירדתי מהבמה,ברחתי משם הדמעות המשיכו לרדת,יצאתי לחצר הקדמית שהייתה ריקה מאנשים.
ישבתי על ספספל הנדנדה ,ולפתע שמעתי קול גברי את הקול של אהובי,של אלירן.
'טוהר' הוא אמר ,סובבתי את ראשי.
הוא ישב לידי והסתכל עליי,'אני לא עשיתי את זה' אמר עוד פעם.
'אני יודעת' אמרתי והסתכלתי עליו.
הייתה שתיקה כמה שניות ,שתיקת אהבה.
ואז אלירן התקרב אליי,התקרבתי אליו בחזרה והתנשקנו.