פתאום הוא מתייחס אלי? *פרק 8*

ידעתי מה הולך להיות לי עכשיו עם גל. אחרי שמיקה הלכה גל וחברות שלה יצאו מהשירותים וישר יצאו מהחדר, היא לא רצתה בכלל לשמוע אותי,לא עיניין אותה מה יש לי להגיד!!
"גל.." צעקתי ורדפתי אחריה
"תעזוב אותי!!!" צעקה עלי הרגשתי רע.
"בבקשה תקשיבי למה שיש לי להגיד לך!!!" אמרתי
"אני לא רוצה להקשיב לך,אולי מיקה תירצה" אמרה והם הלכו,אני חזרתי לחדר נשכבתי על המיטה ושמתי את ידי על השיער במשיכה. "אחי יהיה בסדר" אמר יונתן
"מסכים איתו.." חייך עמית ונכנס למקלחת .
מנקודת המבט של גל:
איך שראיתי אותם ביחד הלב שלי נצבט כל כך חזק!
היא הלכה ואנחנו יצאנו מהשירותים וישר יצאנו מפה,לא רציתי להשאר שם אפילו לא עוד שניה!!
הוא ניסה לדבר איתי אבל עלי זה לא עובד! גם עם זאת הסיבה הכי מוצדקת בעולם!!!
נכנסנו לחדר והבנות ניסו לדבר איתי
"אל תתייחסו אלי כאילו עברתי עכשיו תאונה! אני בסדר" נאנחתי וחייכתי חיוך מזויף.
"בטוחה?" חייכה בר
"אין מישהו יותר בטוח מימני" חייכתי והלכתי להביא בגדים, הוצאתי מכנס קצר וגופייה שחורה.
נכנסתי למקלחת ושלם פרקתי את כל העצבים,תסכולים ובעיקר את העצב.
יצאתי מהמקלחת עם הרגשה קצת יותר טובה,סירקתי את השיער וחיכיתי שהבנות יסיימו עם הסידורים שלהם ונרד לחדר האוכל לארוחת ערב.
"הייתן מאמינות שעברו ככה יומיים?" אמרתי
"וואי… באלי שזה ימשיך לנצח!!" צחקה רומי
"נכון" חייכה עדן. עמדנו בכניסה לחדר האוכל אמרנו את מספר החדר שלנו ונכנסנו,ישבנו בשולחן בצד וקמתי להביא לי אוכל,ראיתי את מאור יושב בשולחן שהיה קרוב אלינו,אבל העדפתי להתעלם.
שמתי לי 2 חתיכות של פרגית וציפ'ס,סלט ירקות בלי עגבניות! וחזרתי למקום לשבת ראיתי שאני יושבת לבד אז באתי לקום ומישהו תפס בגבי והושיב אותי חזרה הסתובבתי ובאמת שלא היה לי כוח אליו. "מה?!" צעקתי
"אני רוצה להסביר לך מה קרה!!" אמר
"נו.." נאנחתי
"כמו שראית היא נכנסה לחדר ונישקה אותי לא היה לי מה לעשות!!!"
"היה לך!!" צעקתי
"מה?" אמר
"לדחוף אותה!! אתה מספיק בריון בשביל זה לא?!" צעקתי
"ניסיתי היא לא נתנה לי!!" אמר
"וחברים שלך?! אוויר?" אמרתי ושתיתי מהקולה
"נו גל!! עמית מאוהב בך ויונתן לא ממש אכפת לו!!!" אמר
"א' הוא לא מאוהב בי!!! ב' יונתן בתור חבר היה צריך לעשות משהו!!"
"מה? זהו?" שאל
"את זה אתה אמרת." אמרתי וקמתי משולחן לא רציתי לאכול,אמרתי לבנות שאני עולה לחדר.
נשכבתי על המיטה ולא רציתי לעשות כלום, רק לבכות כמו ילדה קטנה.
אחרי כמה דקות היה דפיקה על הדלת זה היה יונתן
"באמת שאין לי כוח לשיחות עכשיו…" אמרתי וניגבתי את הדמעות
"באמת שזה חשוב שתקשיבי לי.." אמר ונכנס לבפנים. יצאנו למרפסת ואני ישבתי והוא ישב מולי.
"מה קרה?" אמרתי
"תקשיבי מאור באמת מאוהב בך!! ובגלל שנפרדתם הוא עצוב, ותאמיני לי שאין שום טעם שתריבו בגלל מיקה הזאת!! או שהוא בא אליך או שאת באה אליו ואתם משלימים!" אמר
"בסדר אתה צודק אבל..אבל אתה בתור חבר שלו לא יכולת לעשות משהו חוץ מלהסתכל מהצד?"
"זה היה נשיקה של כמה שניות מה יכולתי לעשות?!" אמר
"בסדר…אני יבוא אליו,איפה הוא?"
"בבריכה" יונתן אמר
"טוב אני אלך" חייכתי וקמתי, יצאתי מהחדר וראיתי את הבנות "אני יורדת רגע לבריכה"
"בריכה?" שאלה ליאל
"כן,לבקש סליחה ממאור" חייכתי
"לכי על זה" חייכה רומי. נכנסתי למעלית ואז מישהו תפס את המעלית זה היה עמית,חייכתי אליו.
"יפריע לך עם אני יכנס?" חייך
"לא ממש לא" צחקתי הוא נכנס
"מה לאן את?"
"לבריכה…" הסתכל עלי כלא מבין "מאור…" צחקתי
"אה…" חייך "את יודעת שאני עדיין אוהב אותך כן?"
"אני עדיין חושבת שזה… שזה לא מתאים,תבין אותי?"
"ברור…" חייך ונתן לי נשיקה בלחי, רצתי לבריכה וחיפשתי את מאור.
פתאום נתקעתי במורה,יופי זה מה שחסר לי "מה קורה חמודה?" שאלה
"הכל בסדר…" חייכתי
"נהנת?" שאלה אותי
"כן,מאוד מאוד!!!" חייכתי
"יופי,מחר בתשע בבוקר ברחבה של החניה נוסעים לעיר המלכים" חייכה
"אוקי" חייכתי והלכתי.
המשכתי לחפש את מאור,ומצאתי אותו יושב מתחת למפלים,התקרבתי אליו וכיסיתי לו את העיניים.
"מיקה אין לי כוח אליך…" אמר ואני צחקתי מאחורה
"אוקי עם אתה חושב שאני מיקה אין בעיה" הורדתי את הידיים שלי מהעיניים והתיישבתי לידו.
הוא חייך חיוך רחב שראה שאני התיישבתי לידו. "מה? למה באת?" חייך
"אתה רוצה שאני אלך?" צחקתי
"לא…לא ממש לא" חייך
"באתי כי יונתן דיבר איתי,הוא אמר לי דברים,ואת האמת הוא צודק… התנהגנו לא יפה אחד לשני ואני רוצה לתקן את זה, אתה רוצה?" חייכתי
"ב..בטח שאני רוצה" חייך וחיבק אותי ואז התנשקנו,אין מה לעשות עם זה שאני אוהבת אותו.
אחרי כמה דקות שישבנו בבריכה חזרנו כל אחד לחדרים. נכנסתי באנרגיות מטורפות!
"מה קורה?" צחקו הבנות
"השלמנו!!" צרחתי וקפצתי עליהם בחיבוק
"די איזה חמודים!!!" אמרה רומי וחיבקה אותי.
עלינו לישון ובבוקר שקמנו בשבע וחצי ככה התארגנו וירדנו לארוחת בוקר ישבנו עם יונתן,עמית ומאור וכמעט כל הבנות קינאו ובטוח ריכלו עלינו אבל אני לא שמה עליהם.
בשעה תשע האוטובוסים הגיעו וכולם עלו עליהם. אחרי שעה וחצי ככה הגענו לאילת וחצי היו במצפה התת ימי וחצי בעיר המלכים.
"כמו הקבוצות של אתמול!!" אמרה המורה "לא ללכת לאיבוד." אמרה
אני,בר,רומי,עמית,יונתן ומאור נכנסנו לבפנים ואמרנו שקודם נלך לחדר המראות הזה…
"לא רוצה אני מפחדת…" אמרתי ולא רציתי להכנס
"אני ישמור עליך" אמר מאור ונישק אותי. נכנסנו לבפנים והיה ממש מצחיק כולם נתקעו במראות, ולא מצאנו את הדרך לצאת החוצה! היה ממש מצחיק וכיף. יונתן ניתקע במראה אחת והיה לו בלוטה כחולה כחולה, וגם שמתי לב שבר ויונתן התחברו יותר מדי…
אחר כך שיצאנו מהמבוך הזה ומהמבוך של הסורגים, הלכנו למפלי שלמה המלך.
חיכינו בתור ואז שעלינו, אני ישבתי ליד מאור ומהצד השני שלי מישהו שאני לא מכירה אבל מה שבטוח הוא היה חתיך!!! "היי.." חייך אלי
"היי.." חייכתי ואז מאור שם עלי יד והוא כנראה הבין אבל לא הפסיק לדבר איתי.
"יהיה פה הרבה מים,אז את יכולה לתפוס בי" חייך
"יהיה פה הרבה מים אבל מה שבטוח היא תתפוס בי" התגרה בו מאור.
"אני אביאל" חייך והתעלם מהדברים של מאור
"גל" חייכתי ואז הנסיעה התחילה. עברנו בהמון חדרים והיה ממש כיף ומצחיק, ברגע שהיינו צריכים ליפול למטה אביאל שם עלי את ידו ודי נלחצתי מהמצב….