פשע של בחורה- פרק 1-

פרק 1-
״מספר שבע, תעיפי תתחת שלך לשער היציאה״ מיקיילה, הסוהרת המחורבנת העירה אותי בצרחות ופתחה לי את הדלת של הצינוק.
״מה הפעם? עוד פעם תורנויות ביער המזדיין?״ מלמלתי בעצבנות ויצאתי, מסדרת את המדים הכתומים שלי.
״את משוחררת״ היא אמרה. הסתכלתי עליה, והעפתי את הפוני מפניי.
״מה משוחררת?״ שאלתי.
״בא לך להמשיך לעמוד פה או לעוף מהעיניים שלי?!״ היא צעקה.
״יואו קחי כדור ותירגעי מיקיילה, זה לא טוב לסינוסים״ אמרתי והלכתי לשער כניסה.

״..היא יותר עדינה מהשאר פה, אני בטוחה שתשמחי שעשית מצווה כזאת״ דורותי, מנהלת הבית כלא לנערות, אמרה לבחורה בלונדינית גבוהה.
"אה הנה היא״ היא אמרה והחזיקה ביד שלי. הסתכלתי על הבחורה. איכס, כמה איפור. טחונה שוויצרית
״היי אמבר״ היא אמרה בחיוך.
״מי את?״ שאלתי בעצבנות.
״אני באתי להוציא אותך מפה״ היא אמרה. עוד פעם עם חיוך. שונאת אנשים שמחים.
״לא ענית לי מי את״ אמרתי
״אמבר, דיי״ דורותי אמרה לי. נאנחתי.
״ג׳סיקה גרוהל, האפוטרופוס שלך מרגע זה״ היא אמרה בחיוך. מה?!

היא החנתה את האוטו שלה ליד שלוש מכוניות נוספות, כל מכונית יותר יפה מהשנייה. מה הקטע שלה? למה לעזאזל היא לקחה אותי מהמקום המזדיין ההוא?
״טוב אמבר, בואי נכיר לך את הבית״ היא אמרה בחיוך ויצאה מהאוטו.
״חייבים?״ שאלתי. היא הנהנה ופתחה לי את הדלת.
״בסדר״ סיננתי והלכתי אחריה לארמון המטורף הזה.

״יש לי שני ילדים, אמנדה ודניאל. אמנדה בת ארבע עשרה, דניאל גדול ממך בשנה.. את שבע עשרה נכון?״ היא שאלה בלי לפנות אליי והמשיכה ללכת במסדרון עם מלא תמונות.
״כן״ עניתי.
״אוקיי אז בקומה למעלה החדר שלך, אני השארתי את הקירות לבנים והכל יחסית נקי, את מוזמנת לעשות בחדר הזה מה שבא לך״
״מה שפאקינג בא לי?״ שאלתי. זה הבית שלה, זה מה שחסר לי, עוד משהו לתיק הפלילי.
״מה שפאקינג בא לך״ היא אמרה בחיוך. הסתכלתי עליה.
״טוב מה הקטע?״ אמרתי בחשדנות. היא הסתכלה עליי.
״איזה קטע?״
״הקטע שאת נותנת לי חדר בבית שלך. את יודעת שלקחת אותי מכלא ולא מפארק נכון?״
״זה לא היה פארק?״ היא שאלה בפרצוף מופתע.
״אני צוחקת חמודה״ היא חייכה.
״טוב, יש לי פגישה.. אם את צריכה משהו, תתקשרי״ היא אמרה והושיטה לי נייר עם מספר.
״אין לי פלאפון״ אמרתי.
״תעלי למעלה״ היא קרצה והלכה.
״מה לעזאזל..״ מלמלתי ועליתי למעלה.

טוב, יש כאן מיליון חדרים
מה זה בית מלון?
ראיתי דלת אחת שלא הייתה צבעונית. דלת עץ פשוטה. זה הרבה יותר טוב ממה שהיה לי עד עכשיו כן?
פתחתי את הדלת. הכל היה לבן. אפילו החפצים. אשכרה בית משוגעים..
ראיתי פתק על השידה שליד המיטה, הלבנה כמובן.
׳תסתכלי בארון, קחי מה שימצא חן בעינייך׳ היה רשום. מגניב.
פתחתי את הארון. הג׳סיקה הזאת מפתיעה אותי יותר ויותר מרגע לרגע. הוצאתי מהארון פחית צבע שחור, פחית צבע אדום ופחית צבע אפור.
"לאן נכנסתי.." מלמלתי, ושפכתי צבע על הקיר.