פשוט חם

אני שונאת את זה. אני כל כך שונאת את זה.
אני שונאת את זה שאתה פה ופתאום נהיה לי חם. כל כך חם שכל מה שאני רוצה זה רק לחבק אותך יותר חזק. בכללי, אני שונאת שחם לי. אבל כשחום מתקשר איתך זה איכשהו אף פעם לא אותו הדבר. זה כבר לא מציק, מעיק, מעצבן, או פשוט חם. פתאום זה מלטף, מאושר, מאוהב והכי כיף בעולם. כי איתך תמיד הכל שונה . לא משנה כמה רע היה לי לפני, כמה קשה, עצוב או סתם מבאס. ברגע שאתה מגיע, הכל מתהפך.

אני שונאת שחם לי. אני שונאת שאני לא מצליחה לצאת מהמיטה ולעשות משהו עם החיים שלי. אבל אני אוהבת את הקיץ, כי זאת התקופה שאתה תמיד חוזר. שאתה מבין שטעית, מתנצל ומיד חוזר לחיי. כי אני קצת טיפשה, שיכורה מאהבה אלייך. לא ממש זוכרת את כל הדברים הרעים ורק רוצה שתחזור ותחבק אותי שוב.

אני שונאת בך כל כך הרבה דברים, ככל הנראה הרבה יותר ממה שאני אוהבת.
אני שונאת שאתה צועק כשאתה אמור לשתוק, ואחר כך שותק כשברור שאתה צריך לצעוק.
אני שונאת שאתה מקלל, עוזב, חוזר, בורח, מתחמק, מתרץ, מבריז, מעשן, לחוץ, מרגיע, ולי עדיין חם.

אני שונאת ריח של עשן ואתה כל כך אוהב את הסיגריות והמנגל השבועי שלך. אני די בטוחה שהפכתי צמחונית רק בגללך. והסיגריות? כבר מזמן הבנתי שאי אפשר לגמול אותך מהן בעד שום הון שבעולם.

אני שונאת שבגללך אני מרגישה יותר מידי דברים בבטן, שמיד עוברים לראש ומשם הם אף פעם לא מרפים. המחשבות עלייך לא מפסיקות. הן מעולם לא הפסיקו, מהיום שהכרתי אותך עד היום שעזבת ככה פתאום. שוב.

אני שונאת שמשעמם לי ושעמוס לי ושפתאום הכל רגוע. אני שונאת שהכל מלחיץ ולחוץ ועד שמגיע הטוב, אני מסרבת להאמין שהוא באמת כאן. והכול סובב סביבך, כל מה שקורה לי זה בגללך.
אני שונאת שחם לי. אני שונאת שאתה פה ופתאום חם לי אפילו יותר. אבל הכי אני שונאת, שאתה פה ושוב פעם חם לי, אבל עכשיו זה כבר לא הכי כיף בעולם. עכשיו פשוט חם, ואתה כבר לא משנה שום דבר.