פרק3 :בלבול
חשבתי לעצמי לרגע שאולי זה נכון ואני מלאכית ומשהו קורה פה אבל אז המלצרית באה וקטעה את מחשבותיי "הנה החשבון שלך גברתי" הבאתי לה מהר את הכסף ומיהרתי לצאת בגלל שלא רציתי שהילד ההוא יראה אותי זה יהיה פדיחה!
"שירה?" הוא שאל ואז הבנתי שהוא שמע את המלצרית הסתובב והבחין בי "שירה זאת את? שיט את שמעת אותי?!"
הוא התחיל לקרוא לי ולהילחץ שלא עליתי עליו או משהו אבל שיחקתי אותה כאילו זאת לא אני וניסיתי ללכת הליכה מהירה כזאת.
"את לא תברחי לי עכשיו!" הוא אמר והתחיל ללכת אחרי וכששמתי לב שהוא לא מרפה אז התחלתי לרוץ והוא אחרי עד שנפלתי ואז אמר שהוא רק רוצה לדבר איתי והושיט לי יד לעזרה דיי פחדתי ללכת איתו אבל משהו בו הרגיע אותי וגרם לי לבטוח בו.
הוא תפס את ידי והתחיל להוביל אותי אל חזרה למסעדה, "קודם תגידי לי מה את יודעת ואז אני יספר לך מה אני יודע" הוא אמר.
ואז התחלתי לחשוב ולהתלבט אם בכלל לספר לו כי אני בעצמי לא יודעת הרבה.
אני מלאכית? אני בעבר? ומי הילד שלידי? התחלתי לשקוע במחשבותיי עד שהוא אמר "שירה?" "אני לא יודעת כלום" זה כל מה שעניתי לו.
"אבל את הקשבת למה שאמרתי לא?"
"אממ לא…לא ממש שמעתי את מה שאמרת"
"אני לא מאמין לך, אני לא משחרר אותך עד שאת אומרת לי מה את יודעת!"
"אבל אמרתי לך שאני לא יודעת כלום!"
וכך ניהלנו ויכוח עד שהמלצרית במסעדה אמרה לנו לצאת כי אנחנו צועקים.
ועכשיו אני מוצאת את עצמי תקועה עם ילד יפה שאני לא מכירה שקרא לי מלאכית סתומה ואני במקום שיש בו אנשים עם כנפיים שחורות ולבנות ואני ממש מבולבלת ולא יודעת מה לעשות.
והוא הציעה לי לשבת לידו על הספסל ואמר "בואי תישבי ואני יסביר לך מה הולך כאן".
תגובות (2)
ממש יפה, המשך!
חחח ממשיכה מחר תודה