פרק 9- רק חלום. אני לא בטוחה אם הוא רע…

"דן!"
קראתי וחיבקתי אותו.
"אל!"
הוא אמר וחיבק אותי חזק.
"התגעגעתי יפה שלי"
הוא חייך אליי.
"גם אני "
אמרתי מחייכת.
הוא החזיק בצווארי, מקרב אותי אליו כמה שיותר.
שפתינו כמעט נגעו.
התעוררתי בבהלה, הזעתי.
"אל!"
שמעתי את קולו של דן.
"הכל בסדר?"
הוא שאל בדאגה.
"כן, זה סתם חלום"
אמרתי.
"חלום רע?"
הוא שאל.
"אני לא בטוחה"
האמת נפלטה מפי.
"לילה טוב"
הוא אמר ונישק את המצח שלי.
נרדמתי לשינה נטולת חלומות.
**
"תום"
אמרתי וחיבקתי אותו.
"אלי"
הוא אמר וחיבק אותי חזק.
"בוא"
אמרתי והחזקתי את ידו.
ישבנו על הספה ,מדברים וצוחקים.
הדלת נפתחה ואיתה הגיעו דיבורים.
דניאל והחברים שלו נכנסו לבית שלי.
בזמן שתום אמר שלום לכולם , ניצלתי את הזמן והתקרבתי לדניאל מאחוריו.
"מה הם עושים כאן?"
לחשתי בעצבנות לאוזנו.
הוא הסתובב אליי כל כך קרוב והחזיק במותניים שלי.
"אני הזמנתי אותם לכאן"
הוא לחש לאוזני , יכולתי להרגיש את חיוכו. הוא שם את סנטרו על כתפי.
היה לי קר כנראה, כי הצטמררתי והלב שלי פעם בחוזקה.
"זה הבית שלי, דן"
לחשתי עצבנית, מנסה להתעלם מהעובדה שהוא צמוד אליי.
"ולחודש הקרוב, גם שלי"
הוא הרים את ראשו, ונעץ את עיניו בעיניי.
"תעוף ממני"
אמרתי בגועל והורדתי את ידיו ממני.
הרחקתי כמה צעדים.
"אלי! את יכולה להביא לנו משהו לשתות?"
תום שאל.
הרגשתי איך האדמתי והידקתי את אגרופיי.
הוא בא לבית שלי, עם חברים שלו ושל דניאל ומבקש ממני משהו לשתות?? ביום רגיל הייתי שומרת את הכל ומוציאה באגרוף. יש לי תחושה שהם עושים את זה בכוונה.
הם פשוט מחכים ליום שאני אתפרץ עליהם ויוציא הכל.
"בטח"
אמרתי מחייכת חיוך מזויף,
לא מאמינה שאני הולכת לעשות את זה.