פרק 9 חודש באנגליה (1D)

פרק 9 והו סוף סוף! סליחה שזה באיחור אבל תקראו:)
מהפרק הקודם:
הסתכלתי סביב , "הינה…זה נתקע פה…." הוא חייך ששמצא את הבעיה, "לאאא"צווחתי, שהרכבת נסעה ,"זאין!" צרחתי ,"אופס" …
ממה עכשיו ?! אני תקועה עם זאין באמצע מסלול מפחיד! אמאלהה!!! מה אני יעשה?!
—————-
"מהזה? "שאל ליאם בפחד, "למה הרכבת חזרה בלי זאין וונסה!?" שאל זאק מופתע, "בטח הם לא שרדו " צחק נייל , "בואו לאחראי" זאק הוביל ואחריו לואי ,ליאם ונייל ,,
"נו משעמם לי" התלוננתי שישבתי על איזה גלוגלת במסלוול, "תגידי .."זאין אמר," מה?"
"נכון את מעריצה שלנו?" "מה זה השאלה הלא קשורה הזאת!?" התעצבנתי," מה אני יעשה…להעביר ת'זמן עד שיוציאו אותנו" הוא התקרב אליי, "אולי" "זה לא תשובה" " אני לא חייבת לך כלום זאין" "את לא מכירה אותי בכלל" "אני כן …טוב" נעצרתי לרגע חשבתי, זאין?! אני?! הייתי הורגת בשביל הרגע הזה! אבל משום מה אנחנו רק רבים!
"שלחנו לשם רכבת הם יעלו עלייה" אמר האחראי, "יופי" אמר נייל , "מעניין מה הם עושים"חשב ליאם, "בטח רבים.." "כן" "מה קרה?" שאל זאין, הסתכלתי בעיניו, "זה הרגע שאת מבקשת חתימה?" הוא שאל וצחק, "אוח" נאנחתי וקמתי מהגוגלת, צרחתי שהעיינים שלה זהרו והיא עשתה רעש, זאין התחיל לצחוק עלי,"די!" צרחתי עליו , והוא המשיך לצחוק , "את מצחיקה אותי אני לא יכול ככה היית צריכה לראות את המבט שלך ש…" משהו קטע את זאין באמצע-
"רכבת תבוא אליכם כרגע תעלו עלייה" אמר הקול שקטע את זאין, הקול היה מפחיד כזה נבהלתי ממנו ,"רגע איך הרכבת תעצור בדיוק פה?" שאלתי, "שאלה טובה" זאין חייך ," היא לא" "אז?"שאלתי, "אנחנו נצטרך לקפוץ עלייה שהיא עוברת…תנסי לקפוץ מהר שהיא לא תברח שוב" "אל תדאג לי אבל אנשים לא אמורים להוציא אותנו מפה?!" "פה זה לא מה שאת רגילה אליו…פה הם שולחים רכבות להוציא אנשים שנתקעים שזה…כמעט ולא קורה כי.."
"כי אנשים לא יוצאים באמצע המסלול של רכבת שדים מהרכבת ומוציאים את החגורה" אמרתי לו בזלזול, "מה את רוצה היא נתקעה!! " הוא צעק, והיה הד בכל המסלול, לרגע נהיה שקט מפחיד כזה, רק הקולות המפחידים של היצורים שהיו שם נשמעו,"נו כמה זמן להביא רכבת?!" שאלתי בחשש, "מפחדת אה?" זאין שאל וחיוך עלה בפניו, "אם אני יגיד כן יעשה לך טוב?" שאלתי,"מאוד" הוא צחק, "אז לא אני לא מפחדת! עכשיו אפשר לא לדבר?!" שאלתי בכעס, "מה שבאלך קרצייה" "אל תקרא לי קרצייה" "חשבתי לא מדברים לא?" נאנחנתי בכעס ושתקתי, ככה היה כמה דקות, "נמאס לי.." אמרתי לאחר שתיקה ארוכה, "יופי" זאין אמר, "לא דיברתי אלייך" "אה דיברת לזומבי מאחורייך?" "אין שום זומבי מאחוריי תעזוב אותי כבר" אמרתי למרות שהייתי מתה להסתכל אחורה, "טוב" זאין צחק, ואני שמעתי נהמות, הסתובבתי לבסוף וצרחתי, קפצתי קדימה על זאין ושנינו נפלנו על המסילה אחד על השני שאני עליו," אח" מילמלתי, "אמרתי לך שיש שם זומבי " הוא חייך, "נו באמת……." אמרתי ואז שנינו שמענו רעש …אוי שיט הרכבת באה…ממש יופי שאנחנו על המסילה !