פרק 7-'מיוחדת'

לפתע שמעתי צעקה.
"ירדן!" שמעתי והסתובבתי.
זה היה דור. למה הוא עצר את זה?! אוף כבר!
"דור.." נאנחתי בייאוש.
"מי זה?" שאל לירוי.
"ידיד.." אמרתי מהוססת.
"ירדן !" צעק שוב והתקרב.
"מה!?" אמרתי עצבנית.
"בואי שנייה" תפס בידי ומשך אותי לפינה,משאיר את לירוי לבד.
"מה אתה עושה?!" צעקתי משחררת את ידי.
הסתובבתי ללכת,אבל הוא תפס בידי ומצמיד אותי אליו.
היינו צמודים,השתתקתי,לא יכולתי לדבר.
"מי זה היה?" לחש דור באוזני,מנשק את צווארי.
"ל..לירו..רוי" גימגמתי.
פתאום התאפסתי והתרחקתי ממנו.
"מה נראה לך!? הוא לבד שם!!"
"לא יודע,לא אכפת לי" התקרב אליי שוב.
"טוב אז לי אכפת!! למה עצרת אותנו ?!"
"לא יודע,מה הביג דיל? אז היום לא תתנשקי"
"אתה לא מבין כלום!"
"תסבירי לי.." נצמד אליי.
"אני בתולה! בתולת שפתיים!" אמרתי וחזרתי ללירוי,משאירה את דור בהלם.
"מצטערת.." אמרתי נבוכה.
"זה בסדר" חייך חיוך כובש.
"באמ…"
"זה באמת בסדר"
"נחזור?" שאלתי.
"כן כן בטח" אמר.
הגענו לבית שלי.
"מה את אומרת שמחר נתקן את מה שהיה היום?" אמר שנייה לפני שיצאתי.
חזרתי להתיישב.
"כן כן" אמרתי בטוחה.
"אני יאסוף אותך בשמונה" אמר.
"טוב" חייכתי "ושוב סליחה"
"ושוב זה בסדר"
חייכתי ויצאתי.
נכנסתי לחדר שלי התקלחתי ונכנסתי לישון,זה כמעט קרה,הפעם הראשונה,כמעט.
-בוקר-
התארגנתי ויצאתי לאוטובוס.
עליתי לאוטובוס,שוב,ריק.
ראיתי את דור יושב שם,הוא חייך אליי,התעלמתי ממנו והתיישבתי במקום אחר.
מה נראה לו ?
פתאום הוא התיישב לידי.
"לך מפה"סיננתי
"אני מצטער..לא ידעתי"
"מה זה חשוב גם אם לא ידעת ! באיזו זכות התפרצת?! מה נראלך שזה הגיוני?!"
"לא יודע.. לא יכולתי..עזבי לא חשוב"
"יופי,לך מפה"
"די כבר עם זה !"
"עם מה?! אתה לא רוצה להגיד לי מה נכנס בך אתמול, אז אני לא רוצה לדבר איתך !!"אמרתי
"את לא מבינה?!"
"לא !"
"וואו ! אני פשוט לא מאמין !"
"למה?"
"שאת לא מבינה !"
"אולי די לדבר בסימני שאלה,תיגש לעיניין !" התעצבנתי.
האוטובוס בדיוק עצר.
"עזבי זה לא חשוב.." אמר ויצא מהאוטובוס.
מה הולך איתו?! מה אני צריכה להבין?!?!
ירדתי מהאוטובוס וראיתי את רוני.
"היי" אמרתי לה
"היי איך היה עם לירוייייי?" צרחה
"פדיחות !"
"למה?"
"דור בא פתאום ומשך אותי הצדה ולירוי נשאר לבד"
"דור? מה הוא רוצה?"
"אין לי מושג ! היום באוטובוס הוא התחיל לכעוס שאני לא מבינה"
"מה את לא מבינה?"
"לא יודעת ! אני באמת לא מבינה.."