פרק 6-פגומה?

"ביי" אמרתי ונכנסתי הביתה.
"את מועברת שבוע הבא" סבתא אמרה על השנייה שהדלת נסגרה.
"שלום גם לך" אמרתי ונכנסתי לחדר,זה נראה כאילו היא נהנית לעשות לי את זה.
רועי נכנס לחדר.
"מה אחותי הקטנה ביותר?"
"שתוק"
"מה,מצב רוח עצבני?"
"קלעת בול"
"אש עליייי"
"תישרףףףף"
"שקט את אוהבת אותי"
"אמת"
"נו מתי את עוברת??"
"שבוע הבא"
"שבוע להיפרד?" כנראה גם הוא הבין שההחלטה לא ניתנת לשינוי.
"שבוע"
"טוב מחר למה אני עייף מת"
"אחותו עוברת לבית יתומים והוא עייף מת"
"כן זה המצב ניפרד מחר" צחק.
"מסכימה לגמרי" אמרתי ונכנסתי למקלחת.
שטפתי את גופי במים רותחים,הייתי חייבת להעיף את התחושה הזאת ממני.
יצאתי מהמקלחת סירקתי את שיערי לצמה ונכנסתי לישון.
-בוקר-
"שקט כבר אוחח" העפתי את השעון המעורר על הרצפה,אם שכחתי להזכיר,אני לא אדם של בוקר.
קמתי מהמיטה התלבשתי,התארגנתי ויצאתי.
נכנסתי לבית ספר.
"תקשיבי פגשתי מישהו ממש חמוד בשם יובל" מאיה אמרה על השנייה שראתה אותי.
"איזה יובל?" שאלתי.
"מהכיתה"
"אהה כן הוא נחמד" אמרתי נזכרת באתמול, מה שהעלה חיוך טיפשי על פניי.
"הכל בסדר?"
"כן סתם חשבתי על בדיחה."
"נו עזבי בדיחות עכשיווו בקיצור אנחנו ביחד" אמרה.
"יאא אחותי מזל טוב"
מאיה נכנסה לכיתה ואני הלכתי למדשאות.
יובל ניגש אליי.
"היי" חייך.
"שלום,מגיע לך מזל טוב?" ציחקקתי.
"ועל מה אם אפשר לשאול ?"
"מכיר איזה מאיה ?" אומרת גורמת לחיוך לעלות על פניו.
"מכיר מכיר" התיישב לידי.
"מה? מבריזה?"
"ככה זה נראה"
"תגידי את כבר יודעת מתי את מועברת?"
"שבוע הבא כנראה"
"גם אני"
"יפה לאן?" שאלתי שוכחת מהעובדה שבטח הוא ישאל אותי לאן אני הולכת.
"לב……" החל להגיד "פנימייה" השלים את עצמו.
"אוקיי" חייכתי.
"ואת?"
"גם" שיקרתי,הוא לא ילך לבדוק את זה.
"אולי אנחנו הולכים לאותו אחד"
"יכול להיות"
"את מכירה את מאיה?" שינה נושא.
"החברה הכי טובה שלי"
"לא סיפרתי לה שאני עוזב לפנימייה.."
"מה?? איך לא סיפרת לה דבר כזה?!"
"חשבתי שהיא…."
"אתה חייב לספר לה!" קטעתי אותי.
"בסדר אני יספר לה"
"יופי"
"טופי"
"חופי"
"מופי"
"אין כזה דבר מופי"
"לא וחופי יש?"
"כן" אמרתי.
"מה זה?"
"חוף קטן"
"לא זה לא"
"הפסדת פשוט תודה"
"סתומה" צחק.
היה בדיוק צלצול.
"טוב אני ילך" חייכתי וקמתי.
"נדבר"
חייכתי .
הלכתי הביתה.