פרק 5: "מי אמר לך שלא נסתדר??"

ראיתי שיש עוד 3 הודעות למעלה שהוא שלח…

…_________________________…
ניכנסתי וראיתי שהוא שלח סימן שאלה ואחרי רבע שעה הוא שלח שוב ואז הוא שאל למה אני לא עונה ואז את ההודעה שאני אדבר איתו כשאני יוכל אי ארצה..
ראיתי שהוא מנותק אבל החלטתי בכל זאת לענות טז שלחתי לו סימן שאלה בחזרה מסתבר שהוא כן היה מחובר וישר ענה שיחה הלכה ככה..
עילי: את רציני עזבת לא האמנתי לך שנה שעברה כי את כל שנה אומרת שתעזבי ובסוף את לא עוזבת…
[!!!] שיחה משנה עברה
אני: עילי אני עוזבת שנה הבאה אז בטוח שיהיו לך הרבה פחות בעיות עם לידור וכולם..,
עיליי : חחח.. את לא תעזבי זה כלכך צפוי ואת לא עושה לי בעיות זה הוא שעושה עניין מהקשר שלנו..
אני: עיליי אני לא צוחקת אני רצינית..!
עילי:כן ברור אני חייב לראות את זה(; אין מצב שאת תעזבי! אני מכירר אותך …
אני: טוב נחיה ונראה.. (מאז השיחה הזאת לא דיברנו יותר..)
חזרה לפרק..
*עילי: את רציני עזבת לא האמנתי לך שנה שעברה כי את כל שנה אומרת שתעזבי ובסוף את לא עוזבת…
אני: חשבתי שאנחנו לא דברים ושאתה בכלל לא זוכר איתי..
עילי: אני האחרון שישכח אותך ואת יודעת את זה .. עכשיו רציני מה עזבת או שכמו תמיד את פשוט תגיעי עוד כמה ימים..(כמעט אפעם לא באתי בדיוק בזמן תמיד הייתי מגיעה כמה ימים אחרי שצריך)
אני: עיליי הפעם אני רצינית באמת עזבתי התחלתי ללמוד בבצפר חדש והתחלתי חיים חדשים בלי כולם אני מעדיפה לשכוח את העבר שלי …
עיליי: גם אותי? ואת כל החברות שלך??
אני: עיליי את זה ששכח אותי ואתה זה שבחר עם להיות לידור כל כך ברור שיכולתה להיות איתי ועם לידור אבל לא פשוט בחרת להתעלם מזה שאני קיימת וכשראיתה שאני בוכה שמת זין! אז אל תתחיל לי עכשיו סיפורים עשיתי תבחירות שלי וזהו… (כתבתי את זה עם פאקינג דמעות בעיניים…)
עיליי: נטלי את יודעת שלא הייתה לי ברירה וכשראיתי שבכית ידעתי שזה בגלל לידור כי איני הייתי שם ושאלתי את לינוי ומאי מה איתך אז יש דברים שאת לא יודעת.. ובסדר אני מקבל תבחירות שלך אבל למה לא אמרת כלום..? למה לא באת ואמרת לי שומדבר?
אני: עילי אני אמרתי וגם לינוי אמרה לך ומי לא אמר לך אתה חשבתי שהכל צחוק ומה עם היום שברחתי מהפנימיה ומהבצפר אותו יום של המריבה גם זה היה צחוק ולא רציני??
עיליי: חשבתי שאני מכיר אותך ידעתי שבחיים לא תעשי שטויות בטח שלא תברחי ובטח שלא תעזבי..
אני ; עילי עזוב אני חיבת ללכת לישון נדבר כבר בהזדמנות..
עיליי: חכי שנייה עוד לא סיימנו..
אני; לילה טוב עיליי..
והתנתקתי כלכך רציתי למשיך לדבר איתו אבל אל יכולתי.. כל השיחה הזאת עברה בדמעות ולא היה לי כוחות לחארטה הזאת יותר… עליתי למיטה ונירדמתי חנוקה מדמעות…
בבוקר אמא שיגעה אותי לרדת לאכול ואמרה שאני כבר מאחררת!. אז ירדתי ואמרתי לה שאני לא יכולה ללכת כי הנעלים החדשות עשו לי פצעים ואסור כפכפים בבצפר… אז הלנו לקחת אישור מהרופא לאוצו היום… היא ידעה שעובר עליי משו והתחילה לשאול ששאלות אבל אני כמו תמיד אמרתי שהכל בסדר עד שקיבלתי צילצול ממספר חסוי..